שח״מ מקורות ביצוע

זריעת עננים - "ההיית או חלמתי חלום?"

 

כתב:  ד"ר אסף צפורי, מנהל ענף הגשם, שח"מ

 

הוותיקים שבינינו זוכרים את ההודעות ברדיו הקוראות למדליקי התנורים להדליק תנורים. מי שהתעניין במהות ההודעה המוזרה גילה כי מדובר בתנורי זריעת עננים שמטרתם להגביר גשם בצפון הארץ. אך לאן נעלמו אותם "מפעילי תנורים"? האם בכלל תנורי הזריעה עדין קיימים? האם באמת יש ביכולתנו להשפיע על כמויות הגשם שיורדות? אם כן, למה לא זורעים עננים בקיץ?

אומנם היכולת לבצע מניפולציות על מזג האוויר לטובת האדם נשמעת כמו מדע בדיוני חסר בסיס, אולם זריעת עננים מבוצעת, נחקרת ונלמדת בישראל כבר כ-60 שנה. הגוף האמון על העבודה הזו הוא לא אחר מאשר "שח"מ מקורות ביצוע בע"מ", באמצעות הענף להגברת הגשם. בענף פועלים לתפעול כל מערך הזריעה, החל ממילוי חומר הזריעה בתנורי הזריעה ובמטוסי הזריעה, ועד הכוונת הטייסים לעננות המתאימה לזריעה והפעלת התנורים. 

בעבר, את תנורי הזריעה הפעילו מתנדבים שהדליקו את התנורים עם הישמע ההודעה ברדיו. עם התקדמות הטכנולוגיה, התקשורת והסדרת מערך הזריעה, הוצאו התנורים מחצרות ומשדות המתנדבים, הועברו לאתרי "מקורות" בצפון הארץ והוטמעה בהם מערכת תקשורות שמאפשרת שליטה מרחוק. כיום, מערך הזריעה נשלט כולו מחדר מבצעים הממוקם בנתב"ג. שם מתקבלות תמונות בזמן אמת מלוויינים וממכ"מ הגשם שנמצא בדלתון, ומשם נשלטים תנורי הזריעה ומתקשרים עם הטייסים הטסים במטוסי הזריעה. "בעבר, מערכת הזריעה המוטסת הייתה בנויה ממיכל ומשאבה, ששאבה את החומר אל עבר המבערים" - מספר דויד דלויה, המנהל הטכני של ענף הזריעה. "בעקבות הקורזיביות של חומר הזריעה, המשאבות היו מתקלקלות לעיתים קרובות והיו הרבה תקלות לאורך העונה.  ע"מ למנוע זאת, הצעתי לשנות את המערכת כך שבמקום להשתמש עם משאבה ששואבת חומר, נשתמש במדחס אוויר, שידחוף את החומר למבערים". שינוי זה הביא להעלאת האמינות של מערכת הזריעה המוטסת ויושם גם בתנורי הזריעה. 

מחקרים שהתבצעו בשנות ה-60 וה-70 הצביעו על הגברה של 18%-13% בכמות המשקעים שיורדים בצפון הארץ. עם זאת, למרות הגדלה משמעותית של כמויות המשקעים, פעולת ההגברה עדין תלויה במערכות גשם שיגיעו, שכן מדובר בהגברת גשם ולא ייצור גשם. לכן, בשנות בצורת, תוספת המים (שמוערכת בכ- 40 מיליון קוב לשנה באגן ההיקוות של הכינרת) תהיה פחותה יותר. כמו כן, בעונת הקיץ, כאשר אין מערכות גשם המגיעות לארץ, אין יכולת להגביר את כמות המשקעים.

היכולת להשפיע על מזג-האוויר הייתה ונשארה משאלת לב של האנושות. אומנם יש בכך צדדים שיכולים להיות חיוביים מאוד, כמו: הגברת משקעים באזורי מוכי בצורת, החלשת סופות , כגון: הוריקנים וטורנדו, הדברת ברד למניעת נזקים וכמובן התמודדות עם ההתחממות הגלובאלית. אולם יש לזכור, כי פיתוחים כאלו יכולים להוביל ליישומים הומינים פחות, כגון: ייצור/הגברת סופות במדינות אויב ופגיעה במדינות על ידי יצירת אירועי מזג אוויר קשים. למרבה המזל, הטכנולוגיה והידע אינם מאפשרים שליטה כזו מוחלטת על מזג-האוויר וייצור סופות עדין בגדר מדע בדיוני. בתחום זריעת העננים, ישראל היא מהמובילות בעולם מבחינת ידע ויכולת, זאת בעקבות המחקרים המקיפים שנעשו בנושא. 

בימים אלו, מתבצע ניסוי זריעה נוסף, הבוחן מחדש את יעילות הזריעה. הניסוי המתבצע, זו השנה השישית ברציפות, צפוי להימשך עוד כשנתיים. הניסוי מתבצע עקב שינויים מטאורולוגים שנגרמים באזור בעקבות ההתחממות הגלובאלית. המשך פעילות הענף תלוי בתוצאות ניסוי זה, אז נותר רק לאחל בהצלחה לצוות הענף להגברת הגשם. 

 

מבני התנורים ומגדל מכ"מ הגשם הנמצאים באתר מקורות "בריכות השחר"

 

שלושת מטוסי הזריעה חונים בנתב״ג

 

בעירת חומר הזריעה מהמבער. 


תמונת תפזורת הגשם ממכ"מ הגשם 

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
To Top