סמנכ"ל חטיבת אסטרטגיה, פיתוח וניהול השינוי, אריה אמסלם

חטיבת אסטרטגיה, פיתוח וניהול השינוי

מרחב צפון:

פרויקט אספקת מים לבית ג'אן

 

מנהל הפרויקט, איימן סלאמה 

 

מטרת התוכנית: 

הגברת אמינות אספקת המים לכפרי הדרוזים - עין אל אסד ובית ג'אן, תוך שינוי כיוון מערך האספקה.

 

תיאור המערכת הקיימת:

מתחנת השאיבה הממוקמת בכפר רמה, וממנה יוצאות שתי זרועות אספקה באמצעות קווים עיליים ליישובים עין אל אסד ובית ג'אן. מערכת הקווים במצב אמינות ירוד, ומספר האירועים על הקו לעין אל אסד. לצורך מתן מענה לחוסר אמינות מערכת הקווים העיליים, נעשים מאמצים לביצוע הפעלות חלקיות של המערכת החדשה.

 

תכולת הפרויקט:

הקמת 2 בריכות האחת בנפח 10,000 מ"ק כחלק ממפעל עמוד כרמיאל, והשנייה בנפח 1,750 מ"ק.

היקף התוכנית:  

80 מלש"ח

 

לו"ז לביצוע:

 2016-2020

 

תוואי הקו מתחנת חנניה לבריכת עין אל אסד עובר בשטחים הררים קשים במיוחד. ההגעה לבריכת עין אל אסד העתידית חייבה פריצת דרך גישה חדשה. עבודת הפריצה הסדירה תוואי נוח להנחה ותפעול של הקו החדש.
תוואי הדרך עבר בשטחי קק"ל, רט"ג ובשטחים פרטיים. הכביש נבנה בגן לאומי מוכרז, דבר שהיווה אתגר בשלב תאומי התכנון מול הנהלת רשות הטבע והגנים ווהועדה המחוזית.


פריצת הדרך לבריכת עין אל אסד, צילום: איימן סלאמה

 

הנחת הקו מבית ג'אן לעין אל אסד התבצעה לאורך דרך שירות קיימת של קו הביוב של היישוב בית ג'אן. הנחת הקו הייתה מאתגרת במיוחד בשל דרישות רט"ג, שלא להרחיב את הדרך וכפועל מתחייב מתקנות משרד הבריאות להנחת קו מים המיועדים לשתייה בקרבת קו ביוב.

 

ביצוע הנחת הקו מבית ג'אן לעין אל אסד, צילום: איימן סלאמה 

 

חבל הירדן:

פרויקט שדרוג מערכות החשמל באתר ספיר 

 

מנהל הפרויקט, מיכאל קויפמן

 

תיאור הפרויקט:

תחנת השאיבה "אתר ספיר" ממוקמת על חוף הכנרת בנקודה הראשונה מפעל "המוביל הארצי", אשר הופעל לראשונה לפני 55 שנים, בשנת 1964. התחנה סונקת את מי הכנרת לגובה של 250 מטר.

בתחנה 3 יחידות שאיבה המוזנות ממתח עליון ( KW 161 ) מתחמ"ש "כינורות"  של חברת החשמל. כבלי ההזנה הקיימים המבודדים באמצעות בידוד שמן, מזינים את השנאים הראשיים בגודל (MVA 25 ) ומשמשים להנעת מנועי המשאבות דרך מפסקי מתח גבוה.

ציוד החשמל הקיים בתחנה לא הוחלף למעלה מ-55 שנים וסיים את אורך החיים שלו לפני עשרות שנים. לצורך שימור יכולת שאיבת מי הכנרת בעתיד, ולשם שימור רמת אמינות וזמינות נאותה, הוחלט על החלפת ציוד החשמל הראשי. השדרוג יאפשר גם עלויות האחזקה והפחתה בצריכת החשמל.

האתגר המרכזי בתכנון וביצוע הפרויקט הוא: עבודה במתקן "חי" והצורך בשימור זמינות התחנה בכל תקופת הביצוע. לכן בכל שלב משודרג ציוד ליחידה אחת בלבד. לאחר הפעלת היחידה המשודרגת ניתן אור ירוק לפירוק ושדרוג החשמל של יחידת השאיבה הבאה. בהתאם נפרס הביצוע על פני 4 שנים. 

הביצוע כולל פירוק ציוד בחללים ייחודיים כמו לדוגמא במנהרת הכבלים.


מנהרת כבלים, צילום: מיכאל קויפמן

 

הביצוע כולל פירוק וסילוק ציוד ייחודי , כמו לדוגמא כבלי השמן שנדרש היה לנקז מהם שמן לפני פירוק וסילוק.

 

היקף הפרויקט:

35 מלש"ח. 

 

קבלן מבצע:

חברת שח"מ.


פירוק מערכת השמן, צילום: מיכאל קויפמן

 


מרחב דרום:

פרויקט מתקן טיפול קדוחי עין יהב 3א', 13, 113 ו-213 

 

 מנהל הפרויקט , יניב שרעבי 

 

כתבו: יניב שרעבי - מנהל הפרויקט, יובל פלאוט - מנהל אזור ערבה תיכונה.

 

רקע:

בשנת 2013 אושרה "תכנית האב לערבה התיכונה". 
עקב מצוקת המים הקיימת והתרחבות החקלאות בערבה התיכונה, ובהתייחס לעובדה שיישום תכנית האב יערך מספר שנים, הוחלט, יחד עם רשות המיםלהכין תכנית שתיתן מענה לביקושי המים בשלב המיידי, עד לשנת 2020 כולל.  

תכנית "השלב המיידי" כוללת: 3 מאגרים, 180 ק"מ קווי מים, 21 קידוחים, מתקני טיפול ותחנות שאיבה.

הפרויקט מוקם כ-1.8 ק"מ מצפון מערב למרכז ספיר שבערבה התיכונה, וכ-2.5 ק"מ ממערב למושב צופר בשמורת טבע "מצוק הצינים", אזור מוגדר ומגוון בערבה בהיבטי גיאולוגיה, בוטניקה, ארכיאולוגיה וגיאומופולוגיה

 

תכולת הפרויקט:

קומפלקס קידוחי עין יהב 3,13,113,213א' כולל חמישה פרויקטים מתוכנית "השלב המיידי":

  •  ציוד 3 קידוחים בעומקים שונים לניצול מי תהום משכבות גיאולוגיות שונות בעלות איכות מים שונה.
  •  מתקן טיפול ומערך סינון להתאמת מי הקידוחים לאיכות המים הנדרשת לאספקת מים לחקלאות.
  •  תחנה לסניקת המים המטופלים אל "בריכת קצרה המליחה".

מי קידוחים אלו מכילים מימן גופרי וברזל בריכוזים שונים וכן בעלי רמות מליחות שונות מ-1,100 ועד 3,700 מיקרוסימנס/ס"מ. 

סטטוס הקדוחים:

קד' עין יהב 3אקיים ופעיל. 

קד' עין יהב 13 – חדש. טרם הופעל.

קד' עין יהב 113 – חדש. הופעל בצורה ארטזית.

קד' עין יהב 213 – חדש. טרם הופעל.

 

מתקן טיפול הקדם במי הקידוחים, לצורך הרחקת הברזל המומס והגופרית שבמי הקידוחים, כולל מיכל אוורור ומיכל לשיקוע מוצקים בנפח של 600 מ"ק כ"א, שייבנו וימוקמו על משטח בטון 40x14 מטר ומאצרה עם שני כימיקלים.

מערך הסינון להשלמת הטיפול (סינון להרחקת גורמי עכירות שנוצרים בתהליך טיפול הקדם) כולל 5 מסנני מצע אופקיים בקוטר 2.5 מטר ובאורך גליל של 6 מטר (7 מטר עם כיפות) המיועדים לספיקת סינון של 150 מק"ש כ"א, אשר יוצבו על משטח בטון בגודל 30x13 מטר. לצורך הטיפול במי שטיפות המסננים יוקם מיכל בנפח 750 מ"ק לצורך טיפול והשבת מי שטיפות המסננים למערכת.

תחנת השאיבה כוללת 3 יח' בספיקה של 240 מק"ש כל אחד


הפרויקט מורכב הנדסית לאור העובדה שהקמת הקומפלקס, נעשה במקביל להפעלת הקידוחים הקיימים העובדים רצוף ומספקים מים.  לאחר השלמת הקמת הקומפלקס והפעלתו, ינותקו הקידוחים מהמתקן הקיים, והמתקן הישן יפורק ויפונה מהאתר. 

 

לסיכום, הפרויקט מהווה תוספת משמעותית להיצע המים לחקלאות למושבים צופר ועין יהב שבערבה התיכונה - תוספת של כ-450 מק"ש לתפוקה הקיימת (כ-1,000 מק"ש) שנסמכת על קידוחים מקומיים הפזורים באזור ותפוקתם במגמת ירידה.

היקף הפרויקט: 

כ- 26 מלש"ח.

 

קבלן מבצע:

חברת שח"מ.

לו"ז לביצוע:

ביצוע הפרויקט החל ב-26/6/18 וצפוי להסתיים ב-07/2020.




מתקן טיפול קדוחי עין יהב 3א', 13 ,113 ו-213, צילום: עמיחי סנדלר

 

 


 

 

"מקורות" אירחה את פורום מתאמי התשתיות בחברות התשתית   

 

כתבו:  אבי מלול ורקפת תיבי

 

במסגרת תכנית העבודה הרב שנתית, יזם אגף תיאום תשתיות במשרד התחבורה, הקמה של פורומים לתיאום ממשקים בין חברות התשתית השונות. פורומים אלו, הינם פורומים מקצועיים, המהווים חלק ממהלך כולל ליצירת מדיניות ואסדרה בתחום תיאום התשתיות. "מקורות" הצטרפה לפורומים מראשיתם ונטלה בהם חלק פעיל.

 

נוצרו שתי פלטפורמות של מפגש: פורום ארצי, הדן בסוגיות מדיניות, ופורומים אזוריים בהשתתפות כלל נציגי חברות התשתית הפעילות באותו מרחב גיאוגרפי, שדנים בסוגיות משותפות באותו אזור.

בעוד הפורומים האזורים נועדו להוות פלטפורמה לחשיפת הפרויקטים בביצוע, או לקראת ביצוע, לעודד תכנון משותף לטווח ארוך, קידום יוזמות, החלפת רעיונות וייעול תהליכי תיאום לפרויקטי תשתיות,  הפורומים הארציים מטרתם להתוות שיתופי פעולה ולדון בסוגיות מדיניות.

במהלך הפורומים השתתפו  102 נציגים מ- 26 חברות התשתית התחבורתיותנתיבי ישראל, נתיבי איילון, חברת חוצה ישראל, יפה נוף, מוריה, רכבת ישראל, חברת החשמל, קצא"א, תש"ן, נתג"ז, כלל חברות חלוקת הגז, תאגידי המים וכמובן נציגים מהחברה.

 

ביום 11.2.2019, אירחה "מקורות" , 55 מחברי הפורום הארצי לחברות תשתית במרכז ההדרכה בחולון.

 

במסגרת הכנס הציג אבי מלול, מהנדס חבל ירדן, את תכנית הפיתוח האסטרטגית של חברת "מקורות". הוצגו עקרונות של מערכת תיאום תשתיות, שמפתחת מקורות וכן דנו בסוגיות שונות לשילוב תהליכים בין חברות התשתית ובין שאר רצועות התשתית והנחת שרוולים משותפים, תקנים וסטנדרטים מוסכמים לרצועות תשתית, תכנון משותף של תשתיות, אסדרות, אגרות, ביטוח פיקוח וערבויות, הקדמת השקעות, מתן מענה  ותיעדוף לפניות הדדיות של גורמי חוץ, שיח על מערכות תיאום תשתיות, שיתוף מידע לגבי גישוש תשתיות, סקרי קרקע  ועוד.

  

 

צילום: רקפת תיבי

 


 

 

אישורים סטטוטוריים  לקידוחים: הקלות ושינוי מגמות  

 

 כתבה: רקפת תיבי, ממונה ארצית לתכנון סטטוטורי

 

רקע

בשנים האחרונות, נקלע משק המים לבצורת חמורה ומתמשכת המתבטאת בירידה חריפה של מפלסי מאגרי המים הטבעיים ומחסור חמור במים. מאידך, קיימת עלייה מתמשכת בביקושים למים לאור הגידול הטבעי של האוכלוסייה והגידול הצפוי באזורי ביקוש, בשל האצת הבנייה למגורים במתחמים המועדפים לדיור.

 

התכנית האסטרטגית של "מקורות", שגובשה יחד עם חברת "PWC"  , נתנה דגש לפרויקטים בפיתוח הנשענים על תגבור קווי הולכה ושדרוג ופיתוח לקידוחים חדשים וחליפים. זאת על מנת לנסות ולשמר את כושר ההפקה מהאקוות. לאור העובדה 

כ- 60% מהקידוחים הפעילים היום נקדחו לפני 50 שנה ויותר ונדרש לשקמם או ליצור מערכת חליפית. 

עמדת רשות המים היא, כי עד שנת 2030 צפויים להגיע לאורך חיים מקסימלי, ולצאת מכלל פעולה קרוב, ל 1,200 - קידוחים  (פרטים+ מקורות) בעלי כושר הפקה של כ 140 - מלמ"ק בחודש שיא. בין השנים 2030 לבין 2050 צפויים לצאת מכלל פעולה מעל ל- 300קידוחים נוספים (פרטים+ מקורות) בעלי כושר הפקה של כ- 70 מלמ"ק בחודשי השיא. לכן, החליטה הרשות הממשלתית למים וביוב להטיל על "מקורות"  להקים כ- 440 קידוחים עד שנת 2050, מתוכם, ככל הנראה כ-350 יהיו קידוחים חליפים. במילים אחרות: מדובר במשימה לאומית ש"מקורות" נרתמת לבצע במסירות.

 

קידוח מורכב ממספר רבדים - ממשטח קדיחה, הקידוח באדמה, הגדר המקיפה את האתר, מבנה חשמל ומבנה חיטוי  (לקידוחי מי שתיה) ולעיתים גם מתקנים נוספים.  על מנת לספק מים מקידוח יש צורך ברישיון קדיחה מכוח סעיף 5 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955 (להלןהחוק) וחוק המים, התשי"ט-1959 ע"י מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב לאחר דיון בוועדת קידוחים. 

כבר משנת 1967, הקמת המשטח והקידוח באדמה היו פטורים מהיתר מכוח תקנה 1(2) לתקנות התכנון והבניה (עבודות ושימושים הטעונים היתר) התשכ"ז 1967, אשר קבעה כי כל חציבה, חפירה, כריה, המשנים את פני הקרקע ומבוצעים לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט"ו - 1955, פטורות מהיתר. כלומר, אין צורך בהיתר בניה עבור התקנת באר, יישור השטח לרבות כל חפירה, קדיחה או מבנה המיועדים להעלאת מים תת קרקעיים אל פני השטח.

 

אלא שלציוד הנלווה לקידוח, נדרש היתר בניה. לרוב מכוח תכנית מתאר ארצית. הליך זה ארך זמן רב, דרש שיג ושיח ארוך עם ועדות מקומיות ועלה לא מעט כסף. "מקורות", יחד עם ממשלת ישראל, נרתמו להשגת הקלות רגולטוריות רבות בכדי לצמצם את הצורך בהיתרי בניה עבור קידוחים, בכוח תקנות התכנון והבניה. 

 

החלטת ממשלה 3866

"מקורות" הצליחה לשלב בהחלטת ממשלה 3866 מיום 10.06.2018 בדבר תכנית אסטרטגית להתמודדות עם שנות הבצורת האחרונות את הסעיף הבא: " לבחון ולקדם פתרונות לקיצור משך הזמן וייעול הליך מתן היתרים למתקנים נדרשים נלווים לקידוחי מים, ובין היתר לבחון את האפשרות למתן פטור מהיתר בנייה למתקנים נלווים כאמור..."

 

עדכון תקנות התכנון והבנייה

לאור זאת, תקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים פטורים מהיתר), התשע"ד-2014 אשר נחתמו ע"י שר האוצר לאחרונה מאפשרות פטור מהיתר בנייה להקמת מבנה טכני נלווה לקידוח מים במטרה לייעל את הקמתם של קידוחי מים פשוטים בתנאים הבאים: 

  1.  שטח המתקן הנלווה לא יעלה על 12 מ"ר וגובהו לא יעלה על 3 מ"ר. הפטור אינו מוגבל למבנה אחד ואולם מקורות התחייבה כי מספר המבנים הטכנים באותה חצר יהיה מועט.
  2.  הקמת המתקן מתבצעת ע"י בעל רישיון קדיחה.
  3.   הגוף המקים הוא ממשלה, חברה ממשלתית (גוף  המפורט  בסעיף 261 (ד)(1) לחוק התכנון והבניה). כלומר הפטור לא חל על קידוחים בבעלות פרטית, שאינם נמנים עם הגופים הללו.
  4.  הודעה על ביצוע עבודה לפי תקנה זו, ערוכה לפי הטופס שבתוספת, תימסר לרשות הרישוי בתוך 45 ימים ממועד ביצועה ויצורף לה העתק מרישיון הקדיחה שניתן.

 

תקנות אילו יאפשרו להקים ולצייד, חלק גדול מהקידוחים החליפים וחלק מהקידוחים החדשים, ללא צורך בקבלת היתר בניה מהועדה המקומית, אלא ברישוי עצמי של מקורות. הדבר בוודאי יחסוך זמן וכסף רב לחברה.

 

בנוסף, בכדי לצמצם משוכות רגולטוריות בתחום התפעול, פעלה "מקורות" להסיר את הדרישה לקבלת רישיון עסק עבור קידוחי מי שתיה. בטיוטת צו רישוי עסקים שפורסמה להערות הציבור צויין כי, פריט רישוי 5.2 ב הדן במי שתיה ישונה  באופן זה שהצורך בהשגת רישיון עסק לקידוחים, יוסר. פריט הרישוי יופיע כ..." מי שתייה – מיתקן לטיפול בהם; לעניין זה, "טיפול" – למעט הפקה, התפלה וחיטוי..". 

הצו עתיד להיות מפורסם בקרוב. 

 

בסופו של יום לחלק גדול מהקידוחים לא ידרש היתר בניה ולא רישיון עסק. הקלות אילו בוודאי יחסכו למשק המים תשומות רבות ויאפשרו למקורות להתמקד במשימה החשובה שהוטלה עליה ע"י הממשלה. 

 

 

 

. 

 

 

       

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
To Top