מ״מ מנהל מרחב המרכז - קרלוס פרסיה

מרחב המרכז

זיהום חומרים אורגניים ממקור תעשייתי בקידוחי שפלת לוד

כתבה וצילמה: מיכל וינר, מהנדסת איכות מים , מרחב מרכז

 
אזור שפלת לוד התחום בין כביש 1 מדרום, כביש 471 מצפון, כביש 6 ממזרח וכביש 40 ממערב מאופיין במספר רב של קידוחי הפקת מי תהום.
בשטח זה קיימים 25 קידוחי שפלת לוד כאשר מרבית הקידוחים נקדחו בשנות החמישים .      

הקידוח הוותיק ביותר קידוח מחנה ישראל נקדח בשנת 1942 –הצעיר ביותר קידוח לוד 32 נקדח בשנת 1989.

בין הקידוחים ניתן למצוא קידוחים בעלי תפוקה מעל 2,000 מ"ק/ש שנקדחו לאקוויפר פריאטי , מקורה וכלוא וכן לעומקים שונים בהם קידוחים רדודים במיוחד ועמוקים אף עד עומק של 750 מטר עומק קדיחה.
אזור שפלת לוד מאופיין במספר רב של  מפגעים סביבתיים  קווי ביוב, תחנות שאיבה לביוב, קו קצא"א, רפתות ולולים, נחלים, מתחמי תעשיות קטנים  ומתחם תעשייה אווירית.
קידוחי שפלת לוד נדגמים בשוטף ע"פ תקנות בריאות העם בין היתר לחומרים אורגניים ממקור תעשייתי, בתדירות הנדרשת ע"פ התקנות בתיאום עם משרד הבריאות.
בדיגומים אלו נמצא כי קיים כתם זיהום של חומרים אורגניים נדיפים  שמקורו ככל הנראה במתחם תעשייה אווירית הנמצא באזור דרום מערב שפלת לוד.
קידוחי לוד 5 ומחנה ישראל נמצאים בשטח התעשייה האווירית והושבתו בשנת 2014 עקב חריגה בדיגום ויניל כלוריד במי הקידוח.
בשנת 2018 הושבת קידוח לוד 18 הקרוב ביותר למתחם תעשייה אווירית אף הוא עקב חריגה בדיגום ויניל כלוריד.
וינל כלוריד הוא תוצר פירוק של טטרא-כלוראתילן שמשתמשים בו בתעשייה.
מקורות הגבירה דיגומים לחומרים אורגניים לצורך מעקב אחר התפשטות הכתם (בתדירות הגבוהה מהתקנות) ונמצא כי ישנה נוכחות של מזהמים אורגניים ממקור תעשייתי, בריכוז הנמוך מתקן מי שתייה,  גם בקידוחים המרוחקים קילומטרים רבים ממקור הזיהום במתחם התעשייה האווירית.
בשנת 2017 בשיתוף עם רשות המים החל תהליך שמטרתו שיקום האקוויפר ו"הצלת" מקורות המים בשפלת לוד.
תהליך זה מחולק לשלושה שלבים עיקריים :

  1. ביצוע סקר הידרולוגי במטרה לתחום את מימדי הזיהום, מציאת ריכוזי היעד לטיפול  וסקר טכנולוגיות טיפול.
  2. בחינת חלופות לטיפול כולל בדיקת חלופות לטיפול מרכזי או טיפול בכל קידוח בנפרד ובחירת טכנולוגית הטיפול המומלצת.
  3. תכנון מפורט וביצוע.

הטיפול בהסרת כתם הזיהום, מניעת  התקדמותו לשאר קידוחי שפלת לוד והצלת האקוויפר מהזיהום הינו חיוני לשמור על מפעל מים חיוני זה.

 

 קידוח ירקון 7  



 

ארגז כלים לאישור מקורות מי שתייה

 
כתבו : פיני ליטמן, מהנדס איכות מים מרחבי של מרחב המרכז
אורלי אברהם,  מנהלת מחלקת בקרת איכות מים, משרד ראשי

לא נהוג לראות מהנדסים במקורות עובדים עם ארגזי כלים, אבל זה קורה!
מהנדסי איכות מים של החברה בפרוייקט משותף עם משרד הבריאות (משה"ב), פיתחו והתחילו להשתמש לאחרונה בכלי חדש שמסייע בהגדרת סיכונים ובקביעת תנאים לאישור מקורות מי שתייה.


רקע
רק בשנת 1995 יצאה התקנה (תקנות בריאות העם לקידוחי מי שתייה) האוסרת המצאות מפגעים תברואיים בקרבת מקור המים והמחייבת אישור משה"ב לכל מקור מי שתייה. המשך הפעלת קידוחי מי השתייה שנקדחו לפני כניסת התקנה נעשה בידיעת משה"ב ובהתאם לדרישותיו (כולל ביקורות שוטפות של תוצאות בדיקות איכות מים במתקנים), אולם כדי לעמוד בתקנה דרוש אישור פורמאלי ממשה"ב לקידוח מי שתייה . אישור זה עדיין לא התקבל לחלק מהקידוחים שיש להם מפגעים ברדיוסי המגן. כתנאי לקבלת האישור, משה"ב דורש נקיטת אמצעים למניעת הגעת זיהום לקידוח, לאיתור הגעת הזיהום ו/או התקנת מתקן טיפול כאמצעי מניעה להגעת זיהום לקידוח. בדרך כלל הדרישות בפועל הן הגברת דיגום, הוספת מכשיר ניטור רציף או התקנת מערכות חיטוי ב UV. חשוב לציין שככלל, איכות המים בקידוחים אלה טובה, החשש הוא מזיהום שיגיע למים כתוצאה מהמפגעים הסביבתיים.
השוואה בין הדרישות שהתקבלו ממחוזות שונים של משרד הבריאות כתנאי לאישור קידוחים בעלי מאפיינים דומים, הראתה כי קיימים הבדלים משמעותיים בין הדרישות של המחוזות השונים. הבדל בין דרישה להגברת דיגום לבין  התקנת מתקן טיפול ואחזקתו מתבטא במאות אלפי שקלים. 
מקורות העלתה בפני משרד הבריאות את סוגיית העדר מדיניות אחידה וסוכם על הרכבת צוות משותף של אנשי משה"ב ומקורות לבניית מודל "ארגז כלים" שמטרתו:

  • קביעת מידת הסיכון לזיהום באמצעות מתודה מוסכמת המבוססת על נתונים טכניים של הקידוח וסביבתו, כפי שרשומים בסקר הסביבתי שנערך לקידוח;
  • קביעת מגוון  פעולות אפשריות (כלים) היכולות לתת מענה לסיכונים באופן בו תישמר התאמה בין מידת הסיכון למשקל הכלי.

למרות שהצוות הורכב מאנשי משה"ב ומקורות בלבד, מודל ארגז הכלים מיועד בעיקר לסייע למשה"ב לקבוע תנאים אחידים וקבילים למתן אישורים, לשימוש מול כלל ספקי המים.

ארגז הכלים
קביעת מידת הסיכון של קידוח נעשית על פי מתודולוגיה של סקרי סיכון: סיכום המכפלות של עוצמת התרחישים האפשריים - S  (Severity) בסיכוי שהתרחיש יתרחש - P (Probability).
כדי לחשב  עוצמות תרחישים הוכנו רשימות של סוגי ומקורות הזיהום הנפוצים וניתן ציון לכל אחד, לפי קריטריונים, כדוגמה:

  • סוג המפגע (מערכות ביוב/קולחין, רפתות/לולים, אזור תעשיה, קווי דלק)
  • סוג הזיהום (מיקרוביולוגי, כימי)
  • ניהול המפגע (רמת תחזוקה של מערכות ביוב, למשל)
  • מיקום המפגע (ברדיוס מגן א', ב' או ג' )
  • מנגד כדי לחשב את הסיכוי P נבחנו היבטים של מבנה הקידוח:
  • מבנה הקידוח (גיל, האם ממולט)
  • מבנה האקוויפר (כלוא, פריאטי)
  • היסטוריית איכות המים (מקרי זיהום מהעבר)
  • מיומנות מפעיל הקידוח (ספק המים)
  • ריבוי מפגעים

הסכום של המכפלות השונות של P ו-S  מסתכם בציון סופי של סיכון: ככל שהציון גבוה יותר, גובר הסיכוי של זיהום מקור המים ונדרשת פעולת מנע משמעותית יותר כדי למנוע אותו.
מנגד, הוכנה רשימה של פעולות מנע – "כלים". לכל כלי ניתן משקל: משקל נמוך לתגבור ניטור, לדוגמא, ומשקל גבוה לפעולות שהן חסם לזיהום, כמו מתקני טיפול. על מנת לקבל אישור לקידוח כמקור מי שתייה, יש לבחור בפעולה שמשקלה גבוה מהציון של הסיכון. כמו כן ניתן לבחור במספר כלים שמשקלם נמוך, אך סכום משקליהם גבוה מהציון של הסיכון.
הצוות ביצע הרצות של המודל לצורך כיולו, בשיתוף עם המרחבים והמחוזות, עבור כמה עשרות מקרים שונים. בחודשים האחרונים נעשה שימוש במודל לצורך אישור קידוחים, ואושרו כמה עשרות קידוחים במרחבים צפון ומרכז שהיו בהמתנה מזה מספר שנים. 
חלק גדול מהקידוחים אושר ללא מתקן טיפול, ובכך קצרנו אנו את פירות ההצלחה של ההשקעה בפיתוח המודל. 

 


לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה