קו ירקון נגב בקוטר "66 עשוי צינורות בטון. יחד עם תחנת שמחה, הוא מהווה חלק מה"קו המזרחי" שמתחיל במעיינות הירקון ומסתיים באזור קיבוץ מגן שבאזור הנגב המערבי.

הנחת קו ירקון – נגב בקוטר "66 בטון

הקמת תחנת שמחה

ברבות השנים, התפתחה האוכלוסייה באזור הנגב וגדל הביקוש למי השתייה. בנוסף, גדלה הצריכה החקלאית באזור הנגב המערבי וגדל הביקוש למים שפירים לחקלאות, המהווים חלק אינטגראלי ממערכת אספקת מי השפד"ן.

בשל גידול בצריכה, נדרש להעביר לנגב כ-200 מלמ"ק נוספים לשנה. בשנת 2007 אושרה תוכנית אב לנגב הכוללת את תגבור מתקני אספקת המים בציר הראשי:

קו ירקון נגב החדש בקטע צומת זהר –תחנת שמחה החדשה באורך 14 ק"מ ובקוטר "80. עלות כוללת 192 מלש"ח, צפי להפעלה - יוני 2019.

עבודות להנחת קו ירקון נגב החדש

תחנת שמחה החדשה בהרכב של 5 יחידות שאיבה של 5000 מק"ש * 75 מ' ג.ה.כ. סה"כ ספיקה שעתית

כ- 21,000 מק"ש בעלות כוללת של 50 מלש"ח. צפי להפעלה – אוקטובר 2018.

עבודות להקמת תחנת שמחה החדשה

בדיקות ATP במתקן ההתפלה ע"ש ציון כהן

ערכו: עדי בן צבי – מהנדסת איכות מים / מרחב דרום
ד"ר דלית ויזל אוחיון – בקטריולוגית ארצית / חבל ירדן
אישר: אפרים פרקש – מהנדס איכות מים מרחב דרום

תפעול מתקני התפלה מושפע רבות משיקוע כימי ומהיווצרות ביופילם (שכבה ביולוגית של מיקרואורגניזמים על משטחים) על ממברנות ה-RO. משקעים אלו גורמים לעליה בצריכת האנרגיה של המתקן, בעליה בצריכת הכימיקלים (עבור ניקויים) ובירידה בזמינות.
הסימן העיקרי לצורך בטיפול בממברנות הינו עליה במפל הלחץ. אבחון של מקור העליה במפל הלחץ (כימי/ביולוגי) מאפשר להתאים את סוג הטיפול למקור הבעיה. כיום לא קיים מדד נפוץ ופשוט לאפיון היווצרות של ביופילם על ממברנות ה-RO.
במהלך השנה האחרונה בוצעו במתפיל ציון כהן בדיקות לאפיון מדד להיווצרות ביופילם באמצעות מדידת רמת ה- ATP, בשיתוף עם המעבדה המרכזית, בהובלת ד"ר דלית ויזל אוחיון, ועם יחידת התפלה.
ATP הינה מולקולה שתפקידה להעביר אנרגיה לביצוע תהליכים שונים בתא החי (איור 1). המולקולה אופיינית לכל היצורים החיים וזיהויה במעבדה מהווה מדד לכמות כלל המיקרואורגניזמים במים, בשונה מבדיקת ספירה כללית של חיידקים (TOTB) שמהווה מדד רק לחיידקים שמסוגלים לגדול על מצע הגידול.
בדיקת ה-ATP נעשית באמצעות הוספת מולקולת סובסטראט (לוציפרין) ואנזים תלוי אנרגיה (לוציפראז) לתסנין.  התגובה המתרחשת צורכת ATP והאנרגיה משתחררת כאור (איור 2). את האור ניתן למדוד ולתרגם את רמתו לכמות מולקולות ה- ATP שבדוגמה, שממנה מחושבת כמות המיקרואורגניזמים שנכחו במים.
על סמך תוצאות מדידת ה-ATP ניתן לחשב את מדד הפאולינג על הממברנה ( Fouling Index, FI) שמבטא את היחס בין כמות ה-ATP היוצאת מהממברנה (ברכז ובמוצר) לזו הנכנסת (בגלם). במידה ו-FI הינו גבוה מ-1 ניתן להסיק כי על הממברנה מתפתח ביופילם, ובמידה והוא קטן מ-1 אזי אין חשש מהתפתחות ביופילם על הממברנה.
מהתוצאות שהתקבלו במהלך השנה האחרונה במתפיל ציון, נראה כי אינדקס הפאולינג גבוה יותר ביחידות הישנות לעומת היחידות החדשות, בנוסף לאחר ניקוי/ החלפת ממברנות נצפית ירידה באינדקס. אנחנו ממשיכים בניתוח שוטף של התוצאות שיאפשר לנו להחליט על משטר ביצוע הניקויים: סוג הניקוי והמועד המתאים לכך, על מנת לחסוך בהוצאות חומרים ותפעול.
בהמשך, הבדיקות יורחבו לתהליך הקדם של המתקן בכדי לזהות הופעת ביופאולינג בשלבי הטיפול המקדימים.