סמנכ״ל פיתוח - מוטי שירי

סמנכ״ל פיתוח

תמ"א 34 ב6 אושרה בממשלה - הקלות בהוצאת היתרים לפיתוח, שדרוג והסדרת משק המים
 

כתבה: תיבי רקפת, ממונה ארצית לתכנון סטטוטורי

מקורות נדרשת להיתרי בניה בכדי לממש את תכנית הפיתוח ולהסדיר מתקנים קיימים.  מאז שנת 2010, הכלי המרכזי אשר עומד לרשות מקורות, בבואה לקבל את האישורים הסטטוטורים הנדרשים הינה תמ"א 34 ב5. כשני שליש מהפרויקטים המצויים בתכנית הפיתוח ורוב רובה של התכנית הרב שנתית להסדרת מתקנים לשם קבלת רישיונות עסק, נסמכת על הוצאת היתרי בניה מכוחה.

מדובר בהליך מורכב, רווי תיאומים, נספחים שנדרשים להגשה ולאישור הגורמים לעיכוב רב בקבלת היתרים. לכן, מחלקת תכנון פיזי באגף הפיתוח פעלה בכדי לתקן את תמא 34 ב6 ולמצוא הקלות סטטוטוריות בקבלת היתרי בניה.


ביום 5.6.17 אשרה ממשלת ישראל את תמא 34 ב6 שמחליפה את פרק ההיתרים בתמא 34 ב5  וכללה את השינויים הבאים:

  1. ניתן להוציא היתרים לקווי ומתקני קולחין שלישוני ומעלה מכח התכנית (ולא רק לשפד"ן).
  2. רק מתקני קולחין נדרשים  מעתה להגיע להיוועצות עם ועדת מים וביוב. במקום היתרים לקידוחים, מתקני טיפול וכיוב'  כפי שקיים עד היום בתמא 34 ב5.
  3. ניתן יהיה להקים קידוח בכל יעוד קרקע (בכל מקום כולל שטחים פתוחים בשטח בנוי, מחלפים, אתרי הנצחה בקיצור כל יעוד) בשטחים פתוחים עד 1.5 דונם ו 200 מ"ר שאר שטחים 3 דונם. רדיוס מגן  מסומן לידיעה בלבד. מדובר על הסרת חסם מאד מרכזי בהיתרי בניה לקידוחים ופותח פתח רחב להקלות נוספות.
  4. ניתן להקים מאגרים בהיתרים בשטחי תעסוקה/מלאכה/ תעשיה, בשטחי כריה וחציבה  וכן בשטח חקלאי (עד 100 דונם, 15 מ' גובה סוללות ועד 500 מ"ר בניה).
  5. ניתן להקים אתרי החדרה בהיתר בכל יעוד חקלאי וכריה וחציבה עד  50 מ"ר בינוי..
  6. נוספו מתקנים חדשים שעתה ניתן להקימם בהיתר: סכר ומתקן התפלה למים מליחים
  7.  ניתן לבקש היתר רק למתקן נלווה בתוך חצר, ניתן לבנות מתקנים נוספים בתוך החצר  קיימת בהיתר יעודי להם, מכוח זכות שהתמ"א מקנה, לא ידרש להסדיר את כל החצר בתב"ע השביל להקים כלורינטור.
  8. גודלם של תחנות שאיבה בהיתר עלה מ3 דונם ל 5 דונם ו500 מ"ר בשטח בנוי.
  9. התמ"א יוצרת  מדרג סביבתי שאינו מחייב נספח נופי סביבתי לכל קו ומתקן כפי שהיה בתמ"א 34 ב5: ישנם מתקנים ספורים שנדרש להם נספח נופי סביבתי, לרוב נדרש רק תיאור קצר של השתלבות האתר בסביבתו לקווים, קידוחים וחלק מתחנות  – לא נדרש מסמכים כלל.
  10. היתר לקו - לא נדרש מסמכים ואין חובה לדרישות מעבר "לנקות אחר עצמנו".
  11. התמ"א יצרה מנגנון קל ונוח המאפשר להסדיר את מתקני מקורות שנבנו בעבר ללא היתרים: ניתן מעתה להסדיר במידות ובגדלים שונים מאגרים וברכות בהיתר.
  12. יש תמריצים  למתקנים משולבים בהיתר: מספר מתקני מי מערכת בחצר אחת או הוספה של מתקן בצמידות למתקן קיים (להלן: "מתקן משולב"), ובלבד שהשטח הכולל של ההיתר לא יעלה על 75% מסך שטח הקרקע והשטח הבנוי של המתקנים יחדיו. מאפשר הסדרה של מתקנים שהמידות היו גדולות וכן פיתוח של מתקן חדש לצד ישן בגדלים אחרים לגמרי.
  13. כל הקווים שלנו נהנים עתה מרצועת אחזקה שרוחבה 5 מ' משני צידי מרכז הקו. אפשר לבטלה בהתייעצות עמנו.
  14. הקלות משמעותיות בחובת התיאומים. התמ"א מייסדת כלל  כי מתאמים בכל יעוד רק אם גורם אחד. והגורם  שעימו מתייעצים נדרש לתת התייחסות תוך 30 יום אחרת מתפרש כהסכמה.
  15. צמצום המקרים בהם נדרשת הוועצות עם רט"ג. המסמכים מועברים לרט"ג בשמורות וגנים (ורק להם), בכל שאר היעודים להגנ"ס (ורק להם).


למעשה, בעידן שרק מקשים עם גופי תשתית והליכי התכנון הופכים להיות יותר ויותר מסורבלים, התמ"א מקלה משמעותית בהליכים לקבלת היתרי בניה. העובדה כי מקורות היתה חלק פעיל מאד בצוות התכנון, אפשרה למקורות לא רק לשמור על האינטרסים אלא גם לנווט את עקרונותיה להליכים נוחים למקורות.

התמ"א מאפשרת למקורות יתרונות סטטוטורים שאינם קיימים בהסדרי רישוי של גופי תשתית אחרים. מדובר במהפכה של ממש!

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה