מרחב הצפון

ביקור בממלכת ירדן במסגרת ועדת המים המשותפת

כתב וצילם : זהר בכר, מהנדס איכות מים מרחבי

במסגרת הסכמי השלום בין ישראל לממלכת ירדן שנחתמו בשנת 1994, יוחד פרק לנושא המים, והוא מגדיר את זכויות שני הצדדים על המים בירמוך ובירדן. כמו כן הוקמה ועדת מים משותפת שדנה בפרטים הקשורים ליישום ההסכם, באמצעות מפגשים על פי הצורך וסיורים בשני הצדדים.
בחודש פברואר 2016 נערך סיור של יומיים בצד הירדני בהשתתפות נציגי רשות המים, ובהם ראש רשות המים אלכס קושניר ונציגי מרחב הצפון במקורות.
הגוף המארח היה ה-JVA (Jordan Valley Authority), ארגון שעל פי החוק הירדני מוסמך על כל נושא ההפקה והאספקה של המים בעמק הירדן, מהגבול הצפוני ועד עקבה בדרום ומהגבול המערבי עד גובה 300 מ' במעלה ההר ממזרח. ואלה תחומי האחריות של ה-JVA:

• סכירת המים בירמוך בסכר  Adasiyahותפעול ההטיה לכיוון ישראל על פי ההסכמים.
• קליטת המים מישראל לתעלת הע'ור (תעלת המלך עבדאללה).
• תפעול תעלת הע'ור - פרויקט שדומה מאוד במהותו לתעלת המוביל הפתוחה אצלנו ומוביל את המים בגרוויטציה מסכר Adasiyah בצפון ועד אזור ים המלח.
• אספקת מי-שתייה ומים לחקלאות לתושבי עמק הירדן.
• שאיבת המים לכיוון רבת עמון בתחנת Dir-Alla לצורך טיפול בהם ואספקתם כמי-שתייה.
• סכירת שיטפונות ואספקתם לחקלאות.

ביום הראשון התמקד הסיור בתחום שיפוט ה-JVA וכלל ביקור בסכר Adasiyah, נסיעה לאורך תעלת הע'ור וביקור בנקודת קליטת המים מישראל, ובתחנת השאיבה Dir-Alla, ששואבת את המים מתעלת הע'ור לרבת עמון ומשפך הירדן לים המלח.



ביום השני נערך סיור בשני מתקנים:

מט"ש Samra – מטפל בשפכים של כ-2.3 מיליון תושבים מרבת עמון והסביבה בספיקה של כ-365 אלמ"ק/יום. זהו פרויקט BOT במימון ה-USAID ובהקמה ותפעול של חברת Suez הצרפתית. מדובר במט"ש מתקדם בתהליך של בוצה משופעלת וניצול אנרגיה באמצעות שתי תחנות הידרואלקטריות, שמנצלות את הפרשי הגבהים של השפכים בכניסה ושל הקולחים ביציאה ובשילוב עם ביוגנרטורים. כ-95% מצריכת האנרגיה של המט"ש הם בייצור עצמי. הקולחים מוזרמים לנחל ונסכרים בהמשך בסכר King Talal ומשם מסופקים להשקיה אחרי מיהול עם שיטפונות.

מתקן Zaria למי-שתייה – מתקן הטיפול במים המרכזי של רבת עמון. הוקם בסיוע של ממשלת יפן ומתופעל ע"י תאגיד המים של רבת-עמון miyahuna. מקור המים הוא תעלת העו'ר דרך תחנת השאיבה Dia-Alla. זהו מתקן מתקדם שמתוכנן לספיקות של כ-250 אלמ"ק/יום וכולל תהליכי סינון קדם בתחנת השאיבה, פחם פעיל, שיקוע וסינון חול גרוויטציוני. בסיום הטיפול המים נאגרים בבריכת 70 אלמ"ק, נמהלים עם קידוחים מקומיים ומסופקים לעיר.
אספקת המים ברבת עמון אינה רציפה. לכל אזור בעיר מסופקים מים יום אחד בלבד בשבוע. ביום הזה אוגרים התושבים מים באמצעות מכלים על גגות הבתים לצורך השימוש בהמשך השבוע.




לסיכום, ההתרשמות הכללית מהסיור של אנשי רשות המים ומקורות, היא שבשנים האחרונות נעשתה קפיצת מדרגה בממלכה הירדנית בכל הקשור למתקני המים והשפכים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לטיפול במים ובשפכים בסיוע כספי ומקצועי בין-לאומי. התלות הירדנית באספקת מים מתעלת הע'ור היא קריטית, הן לפעילות החקלאית והן לאספקת מי-השתייה. על כן חשוב מאוד לעמוד בהסכמי אספקת המים מישראל לממלכת ירדן ולשמור על אמינות מבחינת כמות המים ואיכותם.

פרויקט העצמת עובדים מרחבי       

כתב וצילם: עמיר הרמן, מהנדס מערכות מידע ומיחשוב

בחודש נובמבר 2015 החלו במרחב הצפון לפרסם כתבות על עובדי המרחב בפורטל המרחבי. בכל שבועיים מראיינים עובדים ממחלקה אחרת.

בתחילת הראיון העובדים יכולים לבחור את הקו המנחה של הכתבה – מחלקתית או אישית.
 

כתבה בפורמט מחלקתי סוקרת את פעילות המחלקה, מתארת את ליבת פעילות המחלקה ומציגה את הפרויקטים המרכזיים שביצעה. בכתבה מוצגים שמות העובדים ותפקידיהם. כמו כן מתפרסמים ריאיון אישי ותמונה של מנהל המחלקה, של מנהל האחזקה ויש ראיון משותף ותמונה משותפת של עובדי המחלקה. 

כתבה בפורמט אישי סוקרת את פעילות המחלקה, מתארת את ליבת פעילות המחלקה ומציגה את הפרויקטים המרכזיים שביצעה. בכתבה זו מרואיין ומצולם כל עובד מעובדי המחלקה.

באמצעות כתבות אלה, המתפרסמות בפורטל המרחבי שמוצג בכל המחשבים האישיים - ובמסכי פלזמה  ביחידות אספקת מים (לטובת עובדי השדה שאין ברשותם מחשב אישי), נחשפים כל עובדי המרחב לפעילותה הייחודית של כל אחת ממחלקות המרחב, וכן לפעילותם ולאישיותם של עובדי המחלקות.
כל אחת מהכתבות מותאמת לאופייה הייחודי של המחלקה.

את הכתבות כותב ועורך עמיר הרמן, מנהל מחלקת מערכות מידע ומחשוב מרחבי.

המרחב מתכוון לסקר בדרך זו את כל מחלקות המרחב – מחלקות ואזורי יחידות אספקת מים, מחלקות ההנדסה ומטה המרחב.

הסבת קידוחים עמוקים מסיכת שמן לסיכת מים

 מאת: חיים פרי, מהנדס מכונות בכיר

לחברת מקורות קידוחים רבים עם סיכת שמן, אבל לקידוחים כאלה שתי נקודות תורפה: האחת היא הסכנה כי שמן יחדור מהקידוחים למערכת אספקת המים ויגרום לאירוע איכות מים; והאחרת היא ריבוי תקלות שבר בקידוחים עמוקים.
התקלות מתאפיינות בעיקר בהתרוממות כוסית שמן ובפתיחה של צינורות שמן, בהיווצרות חורים בצינורות שמן, בסדקים בתא סניקה, בשבר בצירי הנעה ועוד. כמה מהתקלות נובעות מקדח לא ישר לעתים. עלות תיקון תקלה ממוצעת כזו נאמדת במיליון שקלים.
במרחב צפון ניסו שנים אחדות לפתור או לצמצם בעיות אלו בעזרתו של פרופסור נפתלי גלילי מהטכניון. הוא המליץ בין היתר לבחון מעבר מדורג בקידוחים עמוקים מסיכת שמן לסיכת מים, ולהוריד קוטר צירים למינימלי כדי להפחית את קשיחות הציוד.

תנאי הכרחי למעבר לסיכת מים הוא הבטחת סיכה למיסבי הגומי (למניעת הרס המיסבים). הפתרון שניתן לכך כרוך בסיכה מוגברת למיסבי הגומי.
הצורך העיקרי לסיכה המוגברת הוא זמן עלייה ממושך של המים מהקידוח, עקב העומק הרב והמפלס הסטטי העמוק של הקידוחים.
במקורות היה מקובל במשך עשרות שנים שסיכות מים יותקנו בקידוחים רדודים בלבד, או בקידוחים בעלי מפלס סטטי קטן מ-100 מטר.

הקידוח הראשון שהוסב לסיכת מים במרחב הצפון היה בשנת 2006 - קידוח מגד כרמים 4 עם מפלס סטטי של כ-140 מטר. קידוח זה סבל לפני הסבתו מכשל בכל שלוש שנים בממוצע.
קידוח זה עובד עד היום בהצלחה כבר כעשר שנים וצבר יותר מ-38,000 ש"ע. ממוצע מרחבי של אורך חיי קידוח הוא כ-45,000 ש"ע.

לאור הצלחה זו ובהמשך למדיניות המרחב, התחלנו בשנת 2006 בהסבת קידוחי סיכת שמן לסיכת מים, וכמו כן התחלנו להסב קידוחים עם מפלסים סטטיים עמוקים יותר.
בתחילת הדרך נעשו הסבות אלו לקידוחים שכשלו.
עם הזמן, בעקבות אירוע איכות מים משמעותי שנגרם מכניסת שמן בכמויות גדולות למערכת אספקת המים, הוחלט במרחב צפון על תוכנית רב שנתית מובנית להסבה מתוכננת של קידוחים לסיכת מים.
עד היום הוסבו כ-49 קידוחים עמוקים לסיכת מים. 65% מהתוכנית הרב שנתית המקורית.

תנאי נוסף שקבענו להסבה הוא שהקידוח לא יסתובב הפוך בעת ההדממה (להקטין את בלאי מיסבי הגומי- סיבוב הפוך יקטין אורך חיי הקידוח). קבענו שרירותית לפי הניסיון שהמגבלה היא הספק מנוע עד 800 כ"ס.
בכוונת המרחב להסב את כל קידוחי סיכת השמן לסיכת מים, תוך מציאת פתרון לקידוחים עמוקים בעלי הספק גדול מ-800 כ"ס.
הקידוח העמוק ביותר שהוסב עד היום במרחב הוא קידוח גולני 1 (הוסב ב-2015) בעל מפלס סטטי של 294 מטר.
קידוח זה הוא בעל הספק מנוע של 925 כ"ס. ההתקן למניעת סיבוב הפוך במנוע כשל (ראצ'ט).
בתיאום עם יחידת שירותי הנדסה הקידוח מסתובב הפוך בעת ההדממה עם סיכת מים מוגברת, כדי להקטין את בלאי מיסבי הגומי.
אם פתרון אב-טיפוס זה יצליח, יהיה ניתן להסב את כל קידוחי סיכת השמן במרחב הצפון לסיכת מים.

אספקת מי כנרת להשקיה בדרום רמת הגולן – תוכנית הנחלות

מאת: גל יוגב,  מהנדס אספקת מים בכיר

בעקבות החלטת הממשלה על פיתוח ההתיישבות בגולן, מתוכננת הרחבת הנחלות החקלאיות ברמת הגולן, מ-35 דונם לנחלה כיום ל-60 דונם לנחלה בעתיד. כמות המים המרבית שאושרה לתוכנית בשלב הסופי היא 65 מלמ"ק לשנה.
בשלב המידי מתוכנן תגבור אספקת המים לכמות של 55 מלמ"ש. מתוך כמות זו כמות המים המיועדת לאזור דרום הרמה היא של 31 מלמ"ש בשלב פיתוח מלא.
התוכנית הכללית להרחבת הנחלות נכתבת על ידי משרד לביא נטיף בהזמנת אגודת מי גולן ובתיאום עם רשות המים וחברת מקורות.
התוכנית עוסקת בתגבור שאיבת מי הכנרת כפי שנדרש לפי מאזני המים של התוכנית הכללית, ומטרתה
לבחון את התגבור של מערכת הולכת מי הכנרת אל דרום רמת הגולן, כדי לתת מענה לגידול הצפוי בדרישות האספקה. התוכנית מתגברת את שרשרת אספקת המים המעלה מים מהכנרת לרמה, והכמות הכללית נחלקת בין תחנות האון וכורסי. בהתאם לתוכנית הרחבת הנחלות, יידרש תגבור של אספקת מי הכנרת לכמות מרבית של 14.5 מלמ"ש.

עיקרי התוכנית:
התוכנית משמרת את שתי זרועות אספקת המים מהכנרת לרמת הגולן:

זרוע האון – זרוע שתחילתה בתחנת האון, הממוקמת על שפת הכנרת בין הקיבוצים האון ועין גב וסונקת מים בספיקה של כ-300 מק"ש לבריכת מבוא חמה ברום 334+מ', אשר ממנה מסופקים המים לצרכנים.
הבריכה מוזנת גם מקו אל על מבוא חמה וממנה נסנקים המים באמצעות תחנת מבוא חמה (שלוש יחידות בספיקה כוללת של כ 1,500 מק"ש) לכיוון דרום שטחי מבוא חמה.

בזרוע האון לא מתוכנן שינוי בשלב המידי. עם פיתוח הצריכה באזור מבוא חמה (בשנת 2030 לכמות כוללת של 4.5 מלמ"ק) יונח קו חדש מתחנת האון ועד ברכת מבוא חמה.

זרוע כורסי -  זרוע שתחילתה בתחנת כורסי, הממוקמת על שפת הכנרת כ-400 מטר מדרום מערב לצומת כורסי.
מתחנת כורסי מתפצלות שתי זרועות אספקה.
זרוע אחת לכיוון בריכת כורסי ברום 80+מ' בספיקה של כ-400 מק"ש לגה"כ של 310 מ' דרך קו פלדה בקוטר "16. זרוע שנייה לכיוון ברכת מי גהה ברום 106+מ' בנפח 2,000 מ"ק. לזרוע זו סונקות 3 יחידות בספיקה כוללת של כ-2,000 מק"ש דרך קו פלדה בקוטר "24.
מברכת מי גהה נסנקים המים בקו "24  באמצעות תחנת מי גהה, הכוללת שתי יחידות בספיקה של 2,500 מק"ש לברכת אל על ברום 383+מ' בנפח 10,000 מ"'ק. מקו הסניקה יוצאת שלוחה לכיוון גבעת יואב ונאות גולן.
בסמוך לברכת אל על יושבת תחנת אל על, הסונקת את המים בספיקה של 2,400 מק"ש וגה"כ של 85 מטר לכיוון מאגרי מי גולן – חיתל, בני ישראל ושעבניה וגם לכיוון ברכת מבוא חמה.

בזרוע כורסי מתוכנן שיקום של תחנת מי גהה, ומתוכננות החלפת היחידות הישנות, תוספת יחידה של 450 מק"ש בתחנת כורסי, הנחת קו  בקוטר "30 באורך 4.5 ק"מ והנחת קו מחבר מי גהה אל על בקוטר "30 באורך 2.9 ק"מ. סך ההשקעות כ-31,500 אלש"ח.

על בסיס הסכם שנערך עם אגודת מי גולן, ותחת המטרייה של רשות המים, יהיה מימון הקווים 20% מקורות ו-80% מי גולן. הבעלות על הרכוש נשארת של חברת מקורות.