מנהל מרחב המרכז - דני סופר

מרחב המרכז

בדיקת צינורות משולבים בדחיקה בקוטר "100
 

מאת: דודו אביטל - מנהל הפרויקט, רפי שלמה - מנהל מחלקת אחזקה ביא"מ דרום ירקון
גדעון ולדנר- ממונה בטיחות מרחבי


כפרויקט דגל קידמה "מקורות פיתוח וייזום" את התכנון וההקמה של מתקן ההתפלה באשדוד.
זהו הפרויקט החשוב והאסטרטגי ביותר של החברה לשנים הקרובות. במתקן הוטמעו טכנולוגיות מתקדמות ואחת מהן היא במקטע קו "חפץ חיים-ירקון מערבי" בקוטר "100 שבוצעה באפריל 2014, בשיטת דחיקה של צינורות משולבים מתחת לכביש 40 במחלף כנות. זהו המקטע האחרון של הקו המחבר בין "ירקון מערבי", למאגר "חפץ חיים". שיטת הצינורות המשולבים "הומצאה" ב"מקורות" ונוסתה לראשונה במקום זה.
מחלקת ההנדסה של המשרד הראשי, בשיתוף עם מרחב המרכז, החליטו לבדוק את הצינורות המשולבים ואת הרכבתם לאחר תקופה של פעילות הקו בקטע הדחיקה.

מטרות הבדיקה

  1. בדיקת מצב הצינורות המשולבים לאחר שנת עבודה, תוך התייחסות פרטנית לתיקוני הטיח בראשי הריתוך, בנקודות הזרקת הבנטונייט והשלמת האפוקסי בתיקוני הראשים. (המקטע שנבדק כולל קידוח אופקי באורך כ-440 מטר בתצורת צינורות משולבים).
  2. ביצוע תיקונים נדרשים במידה שיידרש, כולל תרגול היחידה לתיקון בשעת חירום.
  3. הפקת לקחים במידת הנדרש ומתן הערות לתכנון עתידי אופטימלי על ידי המשרד הראשי.

 

פעולות הכנה
במהלך החודשים שקדמו לפרויקט נערכו פעולות הכנה רבות, כגון:

  • הגדרת בעלי התפקידים הנדרשים לצורך השגת היעדים המתבקשים.
  • בחירת חברת חילוץ שתלווה את כלל הפעילות.
  • היערכות למצב חירום בו יידרש חילוץ מיידי של עובד או הנוכחים בקו והיערכות לטיפול רפואי ופינוי נפגעים לפי תרחישים, מקרים, תגובות וניהול סיכונים מקדים.
  • ביצוע בדיקות רפואיות(עבודה במאמץ) והדרכת העובדים לאופי העבודה (עבודה בגובה + חלל מוקף). ההדרכות בוצעו במוסד מוסמך לביצוע הדרכות לעבודה בגובה וחלל מוקף.
  • היערכות לביצוע הבדיקות הפנימיות בקטע הדחיקה והיערכות לתיקונים האפשריים.
  • ביצוע התאמות במערך אספקת המים כדי לאפשר הפסקת מים לפרק הזמן הנדרש לביצוע הפעילות. 
  • רכישת ציוד אישי ייעודי למשימה עבור כל עובד (סרבל מיוחד, רתמות, פנסי ראש ופנסי יד, דיטקטור לגזים, קשרים וכו')
  • הכשרת משאבה חדשה במרחב של "6 לניקוז מהיר יותר, בהתאם ללו"ז.
  • הבאת מפוחים לסירקולציות אוויר בקו. לצורך כך הובאו מחבל ירדן שני מפוחים שהותקנו על הפתחים בשני קצוות קטע הקו הנבדק.
  • רכישה והיערכות של ציוד וחומרים לתיקונים אפשריים כגון דיסק אל-חוטי לחיתוך, טיח פנים וכו'.
  • תאורה אישית ומקומית במקום חשוך לצורך בדיקה ועבודה.
  • אמצעים לחיטוי הצוות והציוד לפני כניסה לקו.
  • לוגיסטיקה מנהלתית.


מהלך הבדיקה
הכניסה לקו "100 לצורך בחינת הקו דרשה היערכות לנושא הבטיחותי וחייבה יצירת סביבת עבודה בטוחה במקום שאינו מיועד לשהיית בני אדם - דהיינו חלל מוקף. בשל סביבת העבודה הייחודית והמורכבת הוגדרו קריטריונים על ידי מחלקת בטיחות של מרחב המרכז, וכל זאת על מנת להבטיח עמידה בכל התנאים החוקיים לביצוע עבודות מסוג זה, כולל מתן הדרכות והרשאות הנדרשות על פי חוק.
כמו כן ניתן מענה לנושאים הבאים:

  • הכשרת דרך גישה ומצעים לפתחים, כולל חצרות.
  • מהנדס אספקת מים הכין תוכנית לגבי היערכות יחידת אספקת מים להפסקת הזרמת מים בקו, ניהול משטר סגירת מגופים והורדת מפלס מאגר "חפץ חיים" לביטחון ובטיחות מקסימלית.
  • הכנות בצנרת לניקוז בפורקים של מאגר "חפץ חיים".
  • פתיחה וסגירה של המוצאים בקטע הנבדק.
  • ניקוז קו "100 ושאיבת מים מתוכו עם משאבה "6, שהורדה לקו בעזרת מנוף כך שתתאפשר תנועה לכל אורך התוואי הנדרש. הניקוז לנחל חצב דרש אישור ותיאום עם ״רשות הניקוז והנחלים״.
  • אוורור הקו על ידי מערכות יניקה ודחיסת אוויר שמטרתם לפנות גזים במידה שקיימים, הכנסת אוויר נקי ויצירת משב אוויר לשמירה על טמפרטורה סבירה.
  • תדריך בטיחות לפני ביצוע המשימה לכלל המשתתפים.
  • לפני הכניסה למערכת נדרשו העובדים ללבוש סרבל אטום ייעודי, מגפיים, רתמות, פנסי ראש וקסדות מחוטאים למניעת פגיעה וזיהום איכות המים.
  • ההורדה וההוצאה של העובדים לקטע הנבדק  (עומק של כ-18 מטר מפתח הכניסה ועד תחתית הצינור) נעשו בעזרת כוח חילוץ מקצועי ומיומן (רסקיו-וואן) ובעזרת
  • כלי חילוץ ייעודיים, וכן מתן מענה רפואי על ידי חובש.
  • הבדיקה בוצעה לאורך ~500 מטר בקטע דחיקה מתחת לכביש 40, בין 2 נקודות אוויר שמהם נכנסו ויצאו המשתתפים בבדיקה ובתיקונים.

 

ממצאי הבדיקה

ההתרשמות הכללית היתה טובה מאוד, כמעט ללא ממצאים חריגים, למעט מספר פגמים מינוריים בטיח, שתוקנו במהלך ימים אלו. כמו כן נשכחו מותחנים ושרידי אלקטרודות  בצינור. אלו פונו והצינור נוקה.

  • העבודה בוצעה בשיתוף מלא של כל המחלקות ביא"מ דרום הירקון.
  • כתיבת דו"ח בדיקה והוראות מתקנות על ידי מחלקת הנדסה במשרד הראשי.


לו"ז
משך העבודה כ-4 ימים, מתוכם יומיים ניקוז, יום עבודה ויום מילוי:
14-15/6/15 ימים א' וב'- ניקוז וריקון הקו.
יום ג' 16/6/15- כניסת העובדים וביצוע הבדיקה והתיקונים.
יום ד' 17/6/15- החזרת המערכת לעבודה.

היבטים נוספים באספקת מים בזמן הבדיקה והתיקון

  • התפעול חזר להיות כפי שהיה לפני הקמת מאגר "חפץ חיים". המים ממתקני ההתפלה "שורק" ו"פלמחים" עבדו מול מאגר "קולה", תוך כדי שמירת לחץ בתחנת "גרנות". בסך הכל קלטנו ממתקני ההתפלה 756–720 אלמ"ק ליממה (מינימום ביום שני ומקסימום ביום רביעי) מתוכם כ-200 אלמ"ק המועברים למרחב הדרום.
  • בין מגוף בני דרום למגוף כנות יש 3 צרכנים (קבוצת יבנה, גבעת ושינגטון ומע"צ). במהלך העבודה היה להם לחץ נמוך בחיבורים וביום הכניסה לקו היתה הפסקת מים בחיבור - הודעה הועברה על ידי מנהל האזור.


יש לציין כי הפרויקט הייחודי היה מורכב וההתארגנות  המושכלת והמדוקדקת מראש אפשרה ביצוע כל הפעילות המתוכננת בצורה חלקה, בטיחותית  ונטולת תקלות.
ועל כך יש להודות לאנשים אלה:
דודו אביטל - מנהל הפרויקט.
אוראל מרקוביץ ואלי יוסף - צוות בדיקה וכתיבת דו"ח שרותי הנדסה משרד ראשי.
ולדימיר שפירא, פבל למפרט, יצחק רחימי - צוות בדיקה מרחבי.

גדעון ולדנר, אוריה גלעד וריקי מזרחי - ליווי כל נושא הבטיחות.

לירון אברמוביץ - אספקת מים.

רפי שלמה וצוות עובדיו ממחלקת אחזקה יא"מ דרום ירקון המסורים, שדאגו לכל הפרטים.

שאול שניידר וצוות עובדיו בהכנות צנרת לניקוז ומוכנות לתיקון.

גיל גרוסקופ, ניצן בן מוחה, זוהר מברטה, תמיר גרידיש, ונונו חיים, מורן פנחס, שרון עמרם, משה וקנין ואלי כהן (חבל ירדן), שהגמישו את המערכת באופן שאִפשר את ביצוע הבדיקה.
עובדי חברת "רסקיו 1", שהרשימו במקצועיותם, באחריותם ובאדיבותם.

 


 

הגדלת נפח ברֵכת מתתיהו מ-5400 מ"ק ל-7315 מ"ק
כתב וצילם: חגי הדר - מנהל פרויקטים חברת ״הדר״

בהתאם לאישור רשות המים הוקמה בצמוד לברכת הפלדה הקיימת בנפח של 5400 מ"ק, ברכה נוספת של 10,000 מ"ק מבטון.
ברכת הבטון הוקמה גבוה יותר מברכת הפלדה, לצורך חיסכון בשטח ותוך הכרה בצורך להגבהת ברכת הפלדה. כדי להגדיל את הנפח האפקטיבי של שתי הברכות צריך היה להתאים את גובה הברכות באמצעות הגבהת ברכת הפלדה, בהתאם לאישור רשות המים, מ-5000 מ"ק ל-7500 מ"ק (הנפחים מעוגלים והנפחים בפועל מתקבלים בהתאם להוספת הסגמנטים).
הברכה הוקמה בשנת 1994 על ידי חברת "מ.ל.ט טכנולוגיות בע"מ" ומצבה טוב.
העבודה בוצעה בתנאי מבצע, תוך השבתת הברכה לפרק זמן מוגבל של 18 ימים (שתי שבתות). זאת בשל אילוצי אספקת מים, שכן מדובר בברכת שבת לאספקה לעיר החרדית מודיעין עלית.

העבודה כללה:

  • הגבהת הסגמנטים הקיימים והוספת שתי טבעות פלדה בתחתית הברכה, המותאמות ללחצים החדשים בברכה.
  • התאמת חגורת הבטון בתחתית הברכה לעומסים המתוכננים.
  • התקנת פתח כניסה חדש, הארכת מגלש, החלפת סולם קיים, הוספת פתח אדם בגג, נשם נוסף.
  • התקנת מערכת הגנה קתודית חדשה.
  • מתן אחריות כוללת לחומרי האיטום, כולל לחלקי הברכה הקיימת.


תקציב הפרויקט עמד על 1,756 אלש"ח.
העבודה בוצעה תוך עמידה ביעדי התקציב, הלו"ז והאיכות.
הברכה נמסרה חזרה ל"מקורות" לאחר ביצוע בדיקות אטימות ביולי 2015.

 

 



מצוקת מים בשומרון, קיץ 2015

חוסר מים באריאל, קדומים וקרני שומרון
מאת: שלומי קוסטליץ - מהנדס אספקת מים

 

מערכת אספקת המים בשומרון נשארה ללא פיתוח במשך שנים רבות מסיבות שונות. צריכת המים בשומרון עולה - הן צריכת המים של האוכלוסייה הפלסטינית והן צריכת המים היהודית. פיתוח והתאמת המערכת מחייבים הגדלת יכולת העברת מים מהמערכת הארצית לשומרון-הקמת קווים איגומים ותחנות שאיבה.
לקראת סיומה של שנת 2015 אושרה תוכנית כללית של רשות המים לתגבור האספקה ביהודה ושומרון. משלב זה יחלו תוכניות אב ולאחר מכן תוכניות מפורטות לביצוע.
הקמה של תשתיות ביו"ש מחייבת - מלבד אישור רשות המים - את אישור המִנהל האזרחי  ואת אישור הוועדה המשותפת עם הרשות הפלשתינאית (רש"פ) – JWC. הוועדה המשותפת לא התכנסה כבר מספר שנים ולכן לא אושרו תוכניות חדשות.

בכפר חווארה, כדוגמה מייצגת, מבוצע שדרוג של הכביש הראשי על ידי US-AID. עבודות התשתית מסכנות את קו המים. אספקת המים מקו זה הינה 70% צריכה לרש"פ. החלפת הקו איננה מקבלת אישור מ-JWC.
החשש הוא כי כשל בקו יגרום למצוקת מים קשה.
מצוקת המים בשומרון גורמת לגנבות מים רבות. חלק מהגנבות מתבצעות בשטחים בהם נדרש ליווי צבאי ולכן הגישה והאיתור קשים. מצורפות דוגמאות מאיתור גנבות ב"ראס עטייה" אוגוסט 2015.

קיימים אזורים בהם גנבות המים מבוצעות על ידי צוותים מיומנים המבצעים התחברות לצנרת פלדה בתוך דקות.
להלן תמונות מתוך צנרת מים בחברון. כל ריבוע מסמן ריתוך לתיקון גנבת מים. הקו עצמו הוא בגיל כרונולוגי של  7 שנים, אבל רמת הבלאי של- 30 שנה.


צילום: שלומי קוסטליץ וחיים קישון


גרף: ברכת חמד (קדומים)  3,750 מ"ק. ללא מים. מצוקת מים אמיתית בשומרון.

בציר חוצה שומרון צריכת המים היומית היא 42,000-27,000 מ"ק/יממה. התפוקה האפשרית ללא תקלות בקידוחים וללא הפסקות חשמל היא 43,000 מ"ק \יממה.
בציר אלפי מנשה-קרני שומרון-קדומים הצריכה היומית היא 10,000 עד 15,700 מ"ק/יממה. התפוקה האפשרית המרבית היא 12,000 מ"ק ליממה.
בכל שנה, מתחילת האביב ועד לבוא הסתיו, מורגשת מצוקה באספקת המים. התפעול השוטף כולל קשר טלפוני עם היישובים לצמצום צריכה כדי לענות על הביקוש הגדל.
בקיץ 2015 הורגשה מצוקת מים קשה בכל השומרון. האיגומים נשארו ריקים ולא התאפשר מילוי.
נרשמו מספר הפסקות מים ליישובים, ובכללם לעיר אריאל, לקרני שומרון, ולקדומים.
"והבור רק  אין בו מים" (בראשית לז' כד')
גרף ברכת חמד (קדומים)  3,750 מ"ק. ללא מים. מצוקת מים אמיתית בשומרון.

תכתובות נבחרות בנושא מצוקת המים בשומרון

 

  


     
השר בוגי יעלון שלום רב !
עפ"י הנחיות מקורות, אנו נערכים למצב חירום לסופ"ש הקרוב עם מכליות צבאיות ואגירת 4 ליטר ליום לכל תושב.
מצב בלתי נסבל בו המים מגיעים עד לאלפ"ש, מרחק אווירי של פחות מ-3 ק"מ, אך לכלל ישובי מערב השומרון – לא!!
אחד מהפתרונות המיידיים הינה תחנת שאיבה מאלפי מנשה והולכה לקרנ"ש ויישובי האזור וכן יש פתרונות נוספים.
מכיוון שהנושא הוזנח ברשלנות רבה לאורך כל השנים, מבקש את התערבותכם המיידית למתן הנחייה לביצוע.
מבקש למנות גורם אחד שירכז את הנושא
 
בתודה ורק טוב
 
יגאל להב
ראש המועצה
  

 

 


 


מערכת המים החמישית לירושלים
השלמת המקטע המערבי ותחילת ביצוע המקטע המזרחי
כתב וצילם: מיקי אלישע, מנהל הפרויקט, מרחב המרכז

 

פרויקט "מערכת המים החמישית לירושלים" הוא מגה- פרויקט לתגבור אספקת המים ואמינות האספקה לכל ירושלים וסביבותיה. המערכת הוגדרה כפרויקט מרכזי של "מקורות" לעשור הקרוב והינה תוכנית תשתית לאומית אשר אושרה בממשלה.
הפרויקט הינו מורכב מבחינה הנדסית והוא בעל פריסה גיאוגרפית רחבת היקף.
לצורך שלביות הביצוע חולקה המערכת לשני מקטעים: המערבי והמזרחי.
המקטע המערבי - אשר ראשיתו בתחנת חולדה החדשה וסופו באזור אשתאול, בחיבור בין מערכת מים השלישית והרביעית לירושלים - הושלם ונמסר במהלך שנת 2014.
עם השלמת המקטע המערבי פנינו  להקמת המקטע המזרחי של "המערכת החמישית לירושלים", אשר אושר בממשלה כתכנית תשתית לאומית 24א' באוקטובר 2013. ראשיתו בחיבור למקטע המערבי, בצומת המגופים באשתאול, וסופו בעמק מוצא, מקום החיבור למערכת העירונית של ירושלים.
מתקני המקטע המזרחי כוללים:

  • מנהרה בקוטר "100 בביצוע של קבלן בין-לאומי
  • ברכות מים בנפחים של 30 ו- 50 אלמ"ק
  • תחנות שאיבה מהגדולות שנבנו ב"מקורות"
  • תחנות השנאה ממתח עליון למתח גבוה


המקטע המזרחי
המקטע המזרחי טומן בחובו אתגרים רבים בהיבטים שונים: הנדסי, סביבתי, ניהולי.

האתגר ההנדסי
 

מִנהור
האתגר ההנדסי הגדול ביותר בפרויקט המערכת החמישית לירושלים הוא ללא ספק ביצוע מנהרה באורך של כ-13 ק"מ ובקוטר של כמעט 4 מטר. במנהרה יושחל צינור פלדה בקוטר "102, שבו יוזרמו מים בלחץ מתחנת כסלון לבריכת עין כרם, ומשם לתחנת עין כרם.
כריית המנהרה תתבצע משני כיוונים: האחד מכיוון מערב (אשתאול) והשני מכיוון דרום - "מנהרת צד שורק". זוהי מנהרה זמנית אשר תתחבר לציר המנהרה  ותכליתה לשמש כמנהרת מילוט בזמן הכרייה וכן לקצר את לוח הזמנים לסיום הכרייה.
הכרייה תתבצע באמצעות מכונת TBM Tunnel Boring Machine)), אשר תתוכנן ותיוצר במיוחד לצורך הפרויקט.


מכרז המנהרה
מכרז ביצוע המנהרה היה מכרז בין-לאומי ופנה לחברות בעלות ניסיון רב בתחום המנהור. המכרז הוכן במשך זמן רב על ידי אנשי המקצוע ב"מקורות" ובסיוע חברות "גולדר–אקולוג".
למכרז ביצוע המנהרה הוגשו 5 הצעות ולאחר בדיקת ההצעות לעמידה בתנאי הסף נשארו 4 הצעות העומדות בתנאי הסף המחמירים.
ההצעות נבדקו על ידי אנשי המקצוע מ"מקורות" ועל ידי צוותים טכניים אשר הוקמו במיוחד לצורך זה. ההצעות דורגו לפי העלות ולפי הפתרון הטכני המוצע ואיכותו. 2 הצעות בלבד עברו את הדירוג המינימלי שנקבע ומתוכן זכתה ההצעה של מיזם משותף  בין חברת Zublin הגרמנית לחברת Jager האוסטרית.
לאחר הכרזה על הזוכה הוגשה עתירה על ידי אחד המציעים האחרים. עתירה זו גרמה לעיכוב בתחילת העבודה אך נדחתה בסופו של דבר על ידי בית המשפט, ובימים אלו אנו נמצאים בשלבי חתימת החוזה עם הקבלן הזוכה.

קוי יניקה לתחנת כסלון
קו היניקה בקוטר "100 לתחנת כסלון תוכנן תחת כביש הגישה המתוכנן לתחנת כסלון ולשטח ההתארגנות לפורטל המנהרה בהמשך. לאור העומסים החריגים הצפויים לעבור על כביש הגישה (מכונת הכרייה מנהרה, ציוד שאיבה לתחנה וציוד המיתוג לתחמ"ש) תוכנן הקו בעטיפת בטון. תכנון זה גרם לייקור בעלויות הביצוע וכן עיכוב בלוח הזמנים.
בשיתוף עם יחידת שירותי הנדסה והמהנדס אוראל מרקוביץ, פרופ' גלילי ומ"פ איתי שגיא בוצע ניסוי שמטרתו יישום חומרי מילוי ושיטות הידוק כחלופה לעטיפת הבטון.
הניסוי הוכתר בהצלחה וחסך כשני מליון ₪ בעלויות.

 


ניסוי עמיסה בקו היניקה
צילום: איתי שגיא

תחנות כסלון ועין כרם
במסגרת הפרויקט מתוכננות לקום שתי תחנות שאיבה גדולות: תחנת כסלון ותחנת עין כרם. את שתי התחנות תחבר מנהרה באורך של כ-13 ק"מ ובעומק משתנה הנע בין 350-15 מטר מתחת לפני הקרקע.
 התחנות הייחודיות מציבות אתגר טכנולוגי והנדסי בגלל תפקידם: להעביר מים בספיקות גדולות (65,000 מק"ש) ובלחצים גבוהים (עד 30 אטמ'). על מנת להתמודד עם אתגרים הללו יצאנו  בקול קורא לחברות במטרה  לקבל אינפורמציה ביחס למשאבות ומנועים לתחנות וכן לאביזרים שעשויים להתאים למשטר העבודה בתחנות הללו.חברות רבות נענו לפנייתנו ובימים אלה אנו יוצאים למכרזים פומביים עבור יחידות השאיבה לתחנת כסלון אשר התבססו במידה רבה על האינפורמציה שהתקבלה.

אתגר הסביבתי

 

המקטע המזרחי על מתקניו עובר בתוך גן לאומי הרי יהודה ובאזורים בעלי רגישות סביבתית גבוה,אתרי טבע,נוף ומורשת ייחודיים.
לאור הרגישות נקטנו במספר צעדים על מנת להפחית ואף להימנע מפגיעה בסביבה בין היתר נבחרה חלופת המנהור  בוצע סקר השפעה על הסביבה הכלל סקר צומח,סקר בע"ח,חשמול ציפורים ותוכנית לשיקום נופי.
את תכנון התחנות ליוו מהתחלה יועצים בתחומי הנוף, אקוסטיקה, אדריכל, תנועה.
תכנון תחנת עין כרם הנמצאת בצמוד לפארק מוצא וסמוך לשכונת עין כרם קיבלה תשומת לב מיוחדת עקב מיקומה וכן התנגדות גדולה מצד גורמים שונים שאף עתרו לבג"צ בניסיון לסכל את הקמתה.
על מנת לטשטש ולהסוות את השפעתה הוויזואלית על הנוף הפסטורלי שמסביבה בחר אדריכל התוכנית, גיא איגרא, להשתמש בבנייה באבן ושילוב של בטון אדריכלי, כמו גם "הבלעת" מבנה בריכת המים בשלוחה הטבעית על ידי ביצוע גג כפול לבריכה וגינון גגות המבנים בתחנה.




הדמיה של תחנת כסלון - גיא איגרא אדריכלים
 



הדמיה של תחנת עין כרם - גיא איגרא אדריכלים


אתגר ניהולי

כדי  להתמודד  עם שלל האתגרים ולהבטיח את השגת מטרת הפרויקט  להבטיח אספקת מים לעיר ירושלים וסביבותיה בזמן, באיכות ובמסגרת התקציב, נדרשת תשתית ניהולית רחבה. התשתית הניהולית לפרויקט תוכננה לאחר לימוד מעמיק של הנושא, הלימוד כלל ביקור בפרויקטים בעלי היקף ובעל מורכבות דומה בארץ ובעולם, ביצוע  מיפוי הפרויקטים וחלוקתם לחבילות עבודה (WBS) לוידוא ביצוע הפרויקט בלו"ז, תקציב והתכולה הנדרשים.

המבנה הארגוני של הפרויקט כולל ועדת היגוי ברשות המנכ"ל, מנהלת לפרויקט בראשות מנהל מרחב המרכז הקמת צוותים הנדסיים, פיננסיים ומשפטיים מתוך החברה, גיוס של בעלי תפקידים המומחים בתחום המנהור וכן גיוס מנהלי פרויקטים לביצוע התחנות, בריכות ותחמש"ים.

 


 

כתבה בערוץ 10 - סיוע לעיר רעננה בעקבות הסערה

לחצו לצפייה

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה