מהשולחן המשפטי של הארגון

ההצלחות המשפטיות שלנו

עו"ד שמעון בנר

 

סוהר שחלה במהלך שירותו במחלת האסטמה, שנגרמה עקב השירות. תביעה שהוגשה למשהב"ט התקבלה באופן חלקי ונקבע קשר סיבתי חלקי בין מחלת האסטמה לשירותו. ועדה רפואית שדנה בעניינו קבעה נכות בשיעור 20% כאשר 10% בלבד על חשבון השירות. 

עו"ד בנר הגיש ערעור לבית המשפט על החלטת משרד הביטחון ולאחר דיונים רבים נקבע כי יוכר קשר סיבתי בשיעור 75% בגין מחלת האסטמה לבין שירותו בשירות בתי הסוהר, קביעה שלבסוף הביאה לכדי זכאותו לנכות בשיעור 15% (במקום 10%). 

 


 

קצין שבמהלך שירותו במשטרת ישראל היה חשוף לרצף אירועי דחק ולמראות קשים אשר הביאו לפריצתה של מחלת הסוכרת.תביעה שהוגשה למשרד הביטחון נדחתה ונקבע כי לא קיים קשר סיבתי בין האירועים הנ"ל לבין פריצת המחלה. 

בעקבות ההחלטה, הגיש עו"ד בנר ערעור לבית המשפט ולאחר מספר דיונים שנערכו נקבע כי יוכר קשר סיבתי בשיעור 2/3 בין מחלת הסוכרת לבין שירותו של הקצין במשטרת ישראל.  

 


 

סוהר שבמהלך שירותו היה חשוף לאירועי אלימות קשים, תקיפות, ניסיונות השתלטות מצד אסירים ועוד. 

עו"ד בנר הגיש תביעה והיא התקבלה ונקבע כי קיים קשר בין השירות לבין מחלת הפוסט טראומה. ועדה רפואית שדנה בעניינו קבעה כי הינו זכאי לנכות קבועה בשיעור 30% אשר זיכתה אותו בקצבה חודשית ובהטבות נוספות. 
 


 

סוהר אשר הגיש תביעה להחמרת מצב נכות שמיעה וטנטון. תחילה סירבה הועדה לדון בעניינו והמליצה להגיש תביעה חדשה. 

לאחר פניית משרדנו לערוצים השונים במשרד הביטחון, ועדה רפואית עליונה הכירה בהחמרת מצב נכות השמיעה ופסקה נכות. עם זאת הועדה הרפואית העליונה דחתה את הדרישה להכיר בטנטון קבוע, ללא נימוק מספק. 

בשל כך עו"ד בנר פנה בערעור לבית המשפט המחוזי בו נטען כי הועדה הרפואית המחוזית חרגה מסמכותה ופעלה באופן בלתי תקין וכן כנגד הועדה הרפואית העליונה והחלטתה. בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה והורה להשיב את התיק לדיון נוסף בפני הועדה הרפואית העליונה על מנת שזו תדון מחדש בנכות השמיעה והטנטון של הסוהר.

 


 

קצין אשר נפצע במהלך שירותו במשטרת ישראל בכתף ימין. ועדה רפואית מחוזית שדנה בעניינו קבעה כי הינו זכאי לנכות בשיעור 10%. 

משרדנו הגיש ערעור על ההחלטה לוועדה רפואית עליונה. הועדה העליונה החליטה להעלות את אחוזי נכותו של הקצין ל-15%.  

 


 

סוהר הגיש תביעה לנכות מוסבת בגין נזק אורולוגי שנגרם לו כתוצאה מנכות אורטופדית מוכרת. 

ועדה רפואית מחוזית שדנה בעניינו קבעה כי בגין הנזק האורולוגי הינו זכאי לנכות בשיעור 5% ובסה"כ הועלתה דרגת נכותו הכוללת ל-40%. 

 


 

עו"ד עדי אזולאי

 

סוהר עבר עבירת משמעת קלה. נדון בדן יחיד והורשע לפי הודאתו

בהמשך הוחלט על פיטוריו לאחר שימוע וכן למנוע ממנו שלא כדין את מענק הפרישה לו הוא זכאי

לאחר מספר פניות בנושא וייצוג של עו"ד אזולאי בוועדה מתאימה בשירות, הוחלט לשלם לו 95% ממענק הפרישה.

 

 

סוהר הסובל ממצב רפואי מורכב, שוחרר לגמלאות מטעמים רפואיים. לבקשת עו"ד אזולאי, הוא הופנה גם ללשכת הבריאות המחוזית של משרד הבריאות לקביעת "אחוזי נכות לצרכי גמלה", אף לאחר ששוחרר לגמלאות

לאחר מספר וועדות רפואיות בלשכת הבריאות, החליט משרד הבריאות לקבוע לו "אחוזינכות לצרכי גמלה" בשיעור הגבוה מהגדלת הנציב , וגמלתו של הסוהר עלתה בהתאם.


 

שוטר סבל מפוסט טראומה קשה בעקבות חשיפה לאירועים קשים בשירות. לאחר שנים שוחרר מן השירות מסיבות בריאות ופנה לאגף השיקום להכיר בנכותו.

לאחר טיפול ארוך של מספר שנים ללא מענה של ממש מצד אגף השיקום, פנה עו"ד אזולאי באופן חריג לביהמ"ש כנגד התנהלות אגף השיקום . מספר ימים לאחר מכן התקבלה החלטה של אגף השיקום לפיה נקבע קשר סיבתי מלא בין הנכות הנפשית לשירות, ולאחר מכן קבעה לו וועדה רפואית 30% נכות. השוטר זכאי לפיכך לקצבה מאגף השיקום וגם לטיפול צמוד שלהם. 

 


 

סוהר פנה בתביעה עצמאית לאגף השיקום לאחר אירוע חבלה בגב. בהיעדר מענה, פנה לסיוע של עו"ד אזולאי.

לאחר מספר פניות ולאחר וועדות רפואיות, נקבעו לו ע"י אגף השיקום 21% נכות. הסוהר זכאי לקצבה מאגף השיקום.

 


 

סוהר הגיש באופן עצמאי בקשה להכרה בנכות לאחר חבלה מבצעית בגב ונדחה בטענה כי נכותו נובעת מ"מצב רפואי קודם".

בטיפול עו"ד אזולאי, הסוהר הופנה לקבלת חוו"ד רפואית וזו הוגשה לאגף השיקום כ"ראיה חדשה" בצירוף בקשה לעיון מחדש בהחלטה. אגף השיקום הסכים לקבלת את הראיה החדשה ואולם דחה שוב את התביעה מאותה הסיבה. בשלב זה הוגש ערעור לביהמ"ש השלום ובהמלצת עו"ד אזולאי מונה מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, אשר קבע כי מדובר בהחמרה בשיעור50% מהנכות. הסוהר ואגף השיקום קיבלו את חווה"ד וכך גם נפסק ע"י ביהמ"ש.

 


 

סוהר שנחשף לאירוע קשה ביותר במהלך משמרת לפני מספר שנים וסבל מאז מפוסט טראומה.

הסוהר פנה באמצעותנו לאגף השיקום, ולאחר מספר רב של פניות ולאחר ועדה רפואית, נקבעו לו 20% נכות נפשית. הסוהר זכאי לקצבה מאגף השיקום.

 


 

קצינה סבלה מיחס קשה ומתעמר מצד מפקדיה, שהוביל להחלטה על הנעת תהליך לפיטוריה מהשירות.

לאחר ייצוג עו"ד אזולאי בשימוע ובהמשך להתכתבויות נוספות בעניין, הוחלט שלא לפטרה ונקבעה לה תקופת ניסיון בתפקיד אחר.



 

 

עו״ד עופר סבו ועו״ד ניר זאב
   
שני סוהרים שנפתח נגדם תיק פלילי.
   
לאחר טיפול עו״ד סבו ועו״ד זאב, נסגר נגדם התיק הפלילי. התיק הועבר לטיפול משמעתי בשב"ס והסתיים בהסדר טיעון הכולל נזיפה חמורה וקנס.

 


 

 

רצונו של אדם כבודו – בחייו ובלכתו

   

מאת עו"ד שמעון בנר

מרביתנו מודעים לצורך בעריכת צוואה אשר תשקף את רצוננו בנוגע למה שיעשה בעיזבוננו לאחר לכתנו מן העולם. 

מאידך, הציבור לוקה בחוסר מודעות לאפשרויות העומדות בפני האדם לשלוט בעתידו, לבטא ולהביע את רצונו באשר לאופן שבו ינוהלו ענייננו האישיים, הרפואיים והרכושיים במקרה בו חלילה יאבד, בעודו חיים, את כושרו להבין בדבר ולנהל את ענייניו בכוחות עצמו, באופן זמני או קבוע, כתוצאה ממחלה, תאונה או זקנה. 

הגם שהסיכון להימצא במצב של "אבדן כושר" מרחף מעל ראשו של כל אדם ובכל גיל, ועל כן טוב לו לכל אדם ש"יקנה" את הסיכון, אין חולק כי ישנן אוכלוסיות המצויות מעצם טיבן בסיכון מוגבר, ביניהן נמנית גם אוכלוסיית הגמלאים והנכים העלולים בסבירות גבוהה, להיקלע בהפתעה וללא הודעה מוקדמת, למצב בו יהפכו תלותיים לחלוטין ויזקקו לסיוע ולתמיכה בקבלת החלטות וביצוע פעולות. 

תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשע"ו – 2016 חולל רפורמה במסגרתה נוספו מספר כלים משפטיים חדשים המציעים פתרונות חליפיים למינוי אפוטרופוס (בו ניתן להשתמש רק בדיעבד לאחר שהאדם איבד את כושרו, ובמסגרתו אין לאדם כל שליטה ו/או יכולת לבטא את רצונו) שהיה קיים לבדו עד לתיקון. מבין אותם כלים חדשים, הכלי השימושי והנפוץ ביותר הינו ייפוי כוח חדש וייחודי מסוגו הידוע בשם "ייפוי כוח מתמשך"ואשר לו מספר תכונות ייחודיות.

שלא בדומה למנגנון האפוטרופסות, אשר במסגרתו נדרש מי מטעמו של אותו אדם שכושרו אבד לבקש להתמנות עבורו, ייפוי הכוח המתמשך נערך ומופקד למפרע כמעין "תעודת ביטוח למקרה חירום" בשעה שהאדם עדיין כשיר וצלול.

ייפוי הכוח המתמשך הוא מסמך משפטי שאינו טעון החלטת בית משפט ואינו כפוף בהכרח לאישור כלשהו בדבר כשרות הממנה.

ייפוי הכוח המתמשך מקנה לאדם יכולת לתכנן את עתידו ולהיערך מבעוד מועד ליום בו חלילה לא יהיה מסוגל לקבל החלטות ו/או לנהל את ענייניו בכוחות עצמו. 

בשונה מייפוי הכוח האחרים אשר תוקפם פג ברגע שמייפה הכוח מאבד את כושרו, ייפוי הכוח המתמשך אינו פג ברגע שאדם מאבד את כושרו אלא נכנס לתוקף דווקא לאחר שהאדם מאבד את כושרו.

לאחר עריכתו וחתימתו ייפוי הכוח המתמשך מופקד אצל האפוטרופוס הכללי שם ממתין הוא ל"יום פקודה". כלומר, כל זמן שהאדם כשיר ולא הוגשה בקשה לתת תוקף לייפוי הכוח המתמשך, לא זוכה מיופה הכוח לכל סמכות או הרשאה מכוח ייפוי הכוח המתמשך והאדם הממנה ממשיך ליהנות מעצמאות, פרטיות ויכולת מלאה לפעול בעצמו ולפי שיקול דעתו הבלעדי בכל ענייניו.

ייפוי הכוח המתמשך מאפשר מתן ביטוי לרצון האדם, כיבוד רצונו, שמירה על פרטיותו ועצמאותו באופן המפורט והנרחב ביותר, ובמסגרתו יכול האדם לבחור מי ימונהכמיופה כוחו (ניתן למנות אחד או יותר, יחד או לחוד, וכן ניתן למנות מיופה/י כוח חליפי/ים ומיודע/ים), מאפשר לקבוע מתי ובאילו תנאים יכנס ייפוי הכוח לתוקפו, מה יהיההיקף המינוי (רפואי/רכושי/אישי) ומאפשר לגדר ולתחום אותו, מאפשר לאדם לתת הנחיות מקדימות ספציפיות בעניינים שונים, לקבוע דרכי ומנגנוני קבלת החלטות ואף מאפשר לקבוע שכר למיופה הכוח. 

בשונה מאפוטרופוס הממונה לפי דין, מיופה כוח שמונה באמצעות ייפוי כוח מתמשך נהנה מחופש פעולה רחב הרבה יותר, הוא אינו נמצא תחת פיקוח האפוטרופוס הכללי והוא אינו חייב בהגשת דו"חות (אלא אם מייפה הכוח בחר במפורש להטיל עליו פיקוח).

נכון לעת הזו וכל זמן שטרם פורסמו תקנות הקובעות את גובה האגרה בגין הפקדת ייפוי הכוח המתמשך אצל האפוטרופוס הכללי, ההפקדה פטורה מאגרה

הכותב הינו עו"ד ונוטריון, מוסמך מטעם משרד המשפטים בעריכת ייפוי כוח מתמשך. 

מאמר זה הנו למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו נועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי הנכון לכל מקרה לפי נסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה