מרחב המרכז

איכות מים במתקן ההתפלה שורק


מאת: לימור נזרי,
מהנדסת איכות מים

 

מתקן ההתפלה שורק הוא המתקן הגדול ביותר מסוגו בארץ להתפלת מי ים. המתקן יספק בשלב הראשון 150 מיליון מ"ק מים מותפלים לשנה.
בהקמת התחנה יושמו לקחים שהופקו ממתקנים קודמים (פלמחים וחדרה).
 

"מקורות" שמה דגש מיוחד בתחנה זו  על נושא איכות המים, ובימים אלו מסתיימות העבודות בתחום זה. במקום הוקמו מערכות הכלרה, הפלרה, סודה קאוסטית ויחידת ניטור משוכללת המצוידת במיטב המכשור הקיים.
מערכות איכות המים תוכננו ונבנו בלב השטח, עם גישה נוחה וקרובה לנקודות ההזרקה והדיגום, דבר המייעל את התהליכים השונים.
הבנייה  מבוצעת על ידי "שחמ מקורות ביצוע", ברמה הגבוהה ביותר ובגימור מעולה. הפרויקט לווה על ידי מרחב המרכז באופן צמוד, בהיבט של איכות מים. בעת הצורך נעשו התאמות בשטח על מנת להגיע לתוצאה  הטובה ביותר.
תחנת שורק מיוחדת בכך שהמים המותפלים נאגרים בה בשתי ברֵכות בטון ענקיות (עבור שלב א' בלבד) - 75,000 מ"ק כל אחת - ולא במאגר כמו במתקנים אחרים, וזאת בשל חוסר היציבות של הקרקע החרסיתית שמתחת.


צילום: לימור נזרי

 

 


 

 

ניטור חול בקידוחי שפד"ן


מאת: עומר מיניס
מהנדס מכונות, יחידת השפד"ן


רקע

יציאת חול מקידוחים הינה תופעה מוכרת הגורמת לבעיות רבות, כגון פגיעה באיכות המים, בלאי מואץ לציוד השאיבה, הפסדי אנרגיה, ירידה בנצילות הקידוחים ועוד.

במטרה להבין את היקף בעיית החול בקידוחי השפד"ן, פותח בשנת 2008 מד חול לדיגום רציף של חול היוצא מקידוחים (להלן מד החול  "רייך"). באוגוסט 2008 החל ניסוי לשימוש במדי החול בעשרה קידוחים. בעקבות הצלחת הניסוי, הושלמה במהלך שנת 2009 התקנת מדי חול "רייך" בשאר קידוחי השפד"ן. מאז ועד היום מנוטרת כמות החול החודשית ונעשות פעולות לצמצום כמות החול.

 

תמונה 1 מד החול "רייך" לדיגום רציף של חול מקידוח.

צילום: עומר מיניס


מטרות הניסוי

    •    הבנת היקף בעיית החול בקידוחי השפד"ן
    •    בחינת תוצאות הבדיקות ושיטת העבודה עם מכשיר המדידה
    •    בדיקת הסיבות ליציאת חול ואפשרויות לצמצום התופעה
    •    גיבוש המלצות להמשך השימוש במד החול לתפעול קידוחים
    •    מעקב רב שנתי להערכת נזקי החול על ציוד השאיבה

שיטות וחומרים

בעקבות הניסוי, שהחל באוגוסט 2008, יצא פרויקט אבזור קידוחי הקו השלישי במדי החול. החל מהמחצית השנייה של שנת 2009 החלו לקרוא כל חודש את מדי החול בקידוחים.
מד חול "רייך" הינו מכשיר לדיגום רציף של חול היוצא מהקידוח. מד החול דוגם כ-0.2-0.35 מק"ש מספיקת הקידוח, ועוצר 92-95% מחלקיקי החול עד גודל 100 מיקרון.
בסוף כל חודש מתבצעת קריאה של נתוני החול ונתוני הקידוח. הקריאות כוללות את ספיקת הקידוח, ספיקת מד החול, כמות החול, שעות עבודת הקידוח ומספר התנעות.
מהקריאות מופק דוח המחשב את ריכוז החול הממוצע החודשי במי הקידוח ואת הספיקה החודשית ממוצעת, מבוצע מעקב אחרי מספר ההפעלות, כמויות המים והחול שהפיק הקידוח. המעקב כולל מתן הנחיות לשינוי תפעול הקידוחים במידת הצורך.


תוצאות הבדיקות ועבודה עם מדי החול

על סמך הניסיון שצברנו בהפעלה הראשונית חילקנו את ריכוז החול במים [ב-PPM] לארבע רמות: בטוח - ללא חול, אפסי - עד 0.05, בינוני - בין 0.05-0.2, וגבוה - מעל 0.2. ערכים אלו מחמירים ביחס לספרות ולתקני איכות מים שמתייחסים לריכוז של 1 PPM, כמים ללא חול.
במהלך השנים 2010-2011 בוצעו 2399 קריאות בקידוחים השונים, התוצאות שהתקבלו מובאות בטבלה 1. 76% מהבדיקות היו ללא חול בכלל, 19% בתחום אפסי, 3% בתחום בינוני, ו 2% בתחום הגבוה.
טבלה 1: תוצאות בדיקת חול בקידוחים במהלך השנים 2010-2011, חלוקה לרמות ריכוז החול, תחום ריכוז החול ב-PPM, מספר הבדיקות שנמצאו בכול תחום ואחוזם היחסי מכלל הבדיקות.

 

רמת ריכוז חול 

תחום חול [PPM] 

מספר בדיקות 

אחוז 

בטוח

0

1836

76%

אפסי

עד  0.05

446

19%

בינוני

0.05-0.2

71

3%

גבוה

0.2 ומעלה

46

2%

סה"כ קידוחים שנבדקו

 

2399

100%

 

התוצאות מצביעות על כך שבעיית החול לא נמצאת בכלל הקידוחים אלא מרוכזת במספר מצומצם יחסית של קידוחים. בהתאם לכך, טיפול או השבתת הקידוחים הנמצאים בתחום הגבוה או בינוני יורידו באופן ניכר את כמות החול בקידוחים.
באיור 1 ניתן לראות את כמות החול בליטרים שהפיקו הקידוחים שנוטרו במהלך השנים 2010-2011, והתפלגות לחודשים. בסך הכול הפיקו הקידוחים 1332 ליטר חול. ישנה ירידה מערכי מקסימום של 130 ליטר לחודש, לערכים מינימום של 20-40 ליטר בחודש.
באותו איור ניתן לראות גם את סך כל ההפעלות של כל הקידוחים באותו חודש. ישנן  מגמות ברורות של קשר בין מספר הפעלות הקידוחים לבין כמות החול היוצא.
הקשר אינו חד-ערכי כיוון שיש תלות בהרכב הקידוחים שעובדים ופעולות שביצענו במהלך השנה, לבין הפחתת כמות החול בקידוחים התורמים.
בבדיקה נוספת שערכנו, לתפוקה הכללית של הקידוחים אין השפעה על כמות החול. דווקא בחודשים שהפיקו פחות קיבלנו באופן יחסי יותר חול, ייתכן שבגלל היחס ההפוך בין כמות ההפעלות לתפוקת הקידוחים,: בחודשי השיא, כאשר התפוקה עולה, הקידוחים שואבים רצוף, ללא התחשבות בתעו"ז, לכן מספר ההפעלות קטן, ולהפך: כאשר כמות המים יורדת ניתן לעבור למשטר שאיבה לפי תעו"ז ומספר ההפעלות עולה.
בעקבות התובנות, הניסיון הנצבר והמעקב החודשי, קידוחים מפיקי חול מטופלים לצמצום התופעה בשיטות שונות, ביניהן צמצום מספר הפעלות, הקטנת ספיקת הקידוח, ובמקרים קשים גם ביצוע שיקום לקידוח.

 

איור 1: כמות החול הכללית שיצאה מקידוחי השפד"ן וסיכום מספר הפעלות, בחלוקה לחודשים, בשנים 2010-2011.

 

סיכום
לאחר יותר משלוש שנות ניסיון של ניטור רציף של חול בקידוחי "הקו השלישי לנגב" ניתן לומר שכמות החול הינה תופעה  בת שליטה, שיש בידנו אמצעים לצמצמה.
למדנו את השימוש במד חול רייך לניטור החול בקידוחים, והכוונה היא למסד שיטת ניטור זו בהוראות מהנדס ראשי.
המשך מעקב רב שנתי על הקידוחים ייתן הערכה ברורה יותר על השפעת החול על ציוד השאיבה.

 

 

 


 

 

מתקן התפלה פלמחים

 

מאת: לימור ניזרי, מהנדסת איכות מים

 

מתקן התפלה פלמחים החל את עבודתו באפריל 2007.

המתקן נועד להתפיל 35 מיליון מ"ק (מלמ"ק) מים בשנה, אך במהלך הבצורת הוגדלה הכמות עד ל-45 מלמ"ק.

לאחרונה אושר למתקן פלמחים להכפיל את הכמות המותפלת ל-90 מלמ"ק לשנה.

 

וכך נעשה הבלתי אפשרי:

היות שמדובר על תכנון-ביצוע, כבר בימים אלו עובדים צוותים בשטח. המתקן אינו מושבת והעבודה להרחבתו מתבצעת תוך כדי העבודה השוטפת.

4 היחידות הקיימות בתחנה מוחלפות ב-4 יחידות של 4,200 אלמ"ק כל אחת. בעוד שהשטח של מתקן ההתפלה הורחב מעט, הרי ששטח תחנת פלמחים של "מקורות" - שהיה קטן ומוגבל לכתחילה - לא הוגדל, ואף הוגבלו דרכי הגישה אליו. הדבר מקשה על העבודות ועל מעבר הקבלנים, המשאיות ומכלי החומ"ס (חומרים מסוכנים). מעבר לכך, האוגר התפעולי של המתקן איננו מוגדל ועומד על 21 אלמ"ק, בעוד שמייעדים אותו לקליטת כמות מים כפולה. לצורך כך התחנה תעבוד בתפוקה גבוהה יותר והיחידות יוגדלו בהתאם.

 

היות שקיימת רגישות בטיחותית באתר בעקבות הצפיפות והעבודה התפעולית השוטפת המבוצעת תוך כדי, הוצב במקום ממונה בטיחות קבוע.

שינוי מערכות איכות המים ואף הקמת מערכות חדשות, מבוצעים אף הוא תוך כדי עבודה שוטפת בתחנה.
בזמן התקנת מערכת ההכלרה, וכחלק משיתוף פעולה פורה שיש עם המתפיל "ויה מאריס", המתפיל יגַבּה את "מקורות" בתוספת הכלרה, ומערכת ההפלרה החדשה תוקם מאפס.

מדובר בפרויקט מורכב על כל היבטיו ההנדסיים-ביצועיים, בלוח הזמנים קצר מאוד.
המתקן מיועד להיכנס לעבודה בתפוקה מלאה ביוני 2013 (יחד עם מתקן התפלה אשדוד).

 

צילום: שרון כהן, דוד ניסבאום

 

 


 

 

מבדק ISO בצפון ירקון


מאת: אילן דביר, מהנדס מערכות, מידע ומחשוב

 

במרחב המרכז נערכים שני מבדקי ISO בשנה, פעם בשנה בכל יא"מ (יחידת אספקת מים).

ב-20/6/12 נערך מבדק ISO בצפון ירקון.

הסמכת ה-ISO במרחב כוללת היום את תחום האחזקה, המחסנים והרכש, ההפעלה והבקרה.

במבדק הנוכחי נסקרו אזור פרדס חנה, וחדר הבקרה. מחלקת פיקוד ובקרה לא נסקרה מפאת חוסר זמן.

הבדיקה באזור פרדס חנה כללה יציאה לקידוח ואדי ערה 3 ובחינת תהליכי האחזקה המבוצעים באזור.

הבדיקה בחדר הבקרה התרכזה בהכשרת הבקרים וביישום נהלי העבודה בחדר הבקרה.

המבדק עבר בהצלחה ללא ליקויים לתיקון.

 

ישנה כוונה להרחיב במהלך השנה את ההסמכה להנדסה ולמטה, ובכך להשלים את ההסמכה לכל המרחב באופן מלא.

בשפד"ן כבר קיימת הסמכת ISO מלאה.

 

 


 

 

 

 

מכתב תודה


 

 

 

 

 

רמת ריכוז חול 

תחום חול [PPM  ] 

מספר בדיקות 

אחוז 

בטוח 

  0 

1836

7  6  %

אפסי 

עד  0.05

446

19%

בינוני

0.05-0.2

71

3%

גבוה

0.2 ומעלה

46

2%

סה"כ קידוחים שנבדקו

 

2399

100%

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה