סמנכ"ל להנדסה וטכנולוגיה

 פרויקט אגם עולה לאוויר


כתב: רוני רן, מנהל יחידת שירותי הנדסה


פרויקט אגם, שמטרתו פיתוח תוכנה חדשה לניהול האחזקה והמלאי, הולך ומבשיל. בחודשים אלה מתבצע שילוב הדרגתי של המערכת החדשה.
העלייה הראשונה לאוויר בוצעה במטה החברה ובמרחב הצפון בתחילת חודש פברואר. מרחב הצפון, בגיבוי צוות הפרויקט, התגייס כולו לטובת הנושא, ריכז מאמצים בשבועות שקדמו למועד העלייה לאוויר בהסבת נתונים, טיובם והטענתם למערכת החדשה. נפתח בית ספר זמני בתחנת ואדי רושמיה ובמשרדים בראש פינה, בהם בוצעו השתלמויות לכל הגורמים העתידים להשתמש במערכת החדשה.


מטמיעים  ומדריכים, וכן מוקד טלפוני זמין  במשך כל שעות העבודה נתנו גיבוי לאנשי המרחב.


בחששות ובציפיות גדולות צפינו באנשי המרחב מתמודדים בעקשנות ובדבקות עם המערכת החדשה, ומצליחים  בזמן קצר להגיע לשליטה במערכת ולתפקוד שוטף בעזרתה. כמובן שהיו תקלות ותלונות, ועדיין יש, אולם את הקפיצה העיקרית למים הקרים כבר ביצענו, ואפשר לברך את צוות הפרויקט על עמידה בלו"ז  ואת מרחב הצפון על ההתמודדות המרשימה וההצלחה ביישום המערכת החדשה בזמן קצר יחסית.


שורות אלה נכתבות בימים הראשונים של העלייה לאוויר במרחב הדרום. גם כאן ראינו התגייסות מרשימה להשלמת ההכנות בזמן והיערכות להתמודדות עם המערכת החדשה, שבוודאי יביאו לתוצאות טובות כפי שנתקבלו במרחב הצפון.


הפרויקט בכללו עוד רחוק מסיום: המערכת החדשה דורשת השלמות ותיקונים. שילוב המסופונים , פיתוח ושילוב מודול המלאי והרכש, שילוב שחם - כל אלה עדיין לפנינו, אולם ניתן להתרשם כבר עתה שהמערכת החדשה נותנת בגדול מענה על הדרישות.


יבואו על הברכה כל העושים במלאכה:
אנשי צוות הפרויקט ויחידת מערכות מידע, שמשקיעים שעות מרובות בפרויקט עצמו ובעדכונים רבים הנדרשים במערכות הנלוות אליו, המטה ההנדסי ויחידת שירותי הנדסה המשלימים מפרטים, מגבשים ומסכמים נהלים ותהליכים שתומכים בפרוייקט,  ובעיקר אנשי המטה ויחידות אספקת המים במרחבים, שהתגייס למבצע טיוב והסבת נתונים של אלפי פריטי ציוד הפזורים בשטח, ובמקביל ללמוד ולהפנים מערכת חדשה בזמן קצר יחסית.


ככל שנשקיע יותר בליבון הצרכים, בפיתוח מערכת טובה שתענה על הצרכים ובשימוש מושכל בה, יהיה בסופו של דבר בידי "מקורות כלי חיוני ורב עוצמה להתמודדות מוצלחת עם הסביבה העסקית החדשה שמאתגרת אותנו כיום.

 

 


 

 

הפעילות ההידרולוגית להנמכת מפלסי המים בקמפוס המערבי של בית החולים רמב"ם


כתב: ד"ר יוסי גוטמן, הידרולוג ארצי

 

הקמפוס המערבי של בית החולים רמב"ם הינו פרויקט לאומי שכולל חניון תת קרקעי בן שלוש קומות, אשר יהפוך בשעת חירום ובהתראה קצרה לבית חולים ממוגן תת-קרקעי. מעל לחניון מתוכננים להיבנות מספר מרכזי רפואה. כל המבנים תוכננו בפיסת שטח של כ-19 דונם בלבד, המרוחקת מקו הים כ-100 מטר.

התכנית הייתה להנמיך את מפלסי המים ברוב שטח החפירה עד לעומק של כ-6.5 מטר מתחת לפני הים. במספר נקודות שנועדו לשמש כפירים למעליות, נתבקשנו להנמיך את מפלס המים במטר נוסף.

התכנון ההידרולוגי בוצע בתחילה  על ידי חברת ייעוץ פרטית, אשר העריכה שתידרש הפקה כוללת של עד כ-1,000 מ"ק/שעה על מנת להנמיך את המפלסים לרום שנדרש. שיטת העבודה שהוצעה על ידם הייתה באמצעות שאיבה עילית מבור שאיבה ורשת תעלות מאספות. מתברר כי הספיקה לא תאמה את המצב בשטח. מפלסי המים לא ירדו לרום המתוכנן, המים שנשפכו לים היו עכורים ויצרו כתם עכירות גדול שנראה למרחוק (תרשים 1). אי לכך הרשויות המוסמכות הורו על הפסקת העבודה.
העבודה הופסקה לפרק זמן של מספר חודשים ושטח החפירה התמלא במים עד לגובה פני הים (תרשים 2). זה היה המצב כאשר נכנס לשטח הצוות ההידרולוגי של "מקורות", שכלל את המהנדס נחמן ניר (יועץ פרטי) ואת ההידרולוגים של המחלקה להידרולוגיה ביחידת משאבי מים בחברת "מקורות": מנהל המחלקה ד"ר יוסי גוטמן וההידרולוגים הבכירים ד"ר יורם כץ וד"ר עידו נגב.
הצוות ההידרולוגי החדש הציע מתווה אחר לפתרון, אשר התבסס בשלב הראשון על  מערכת קידוחים (80 במספר) שנועדו לענות על שתי הבעיות הקשות שעצרו את הפרויקט:  סילוק מי התהום לצורך הנמכת המפלס הנדרשת, והורדה משמעותית של רמת העכירות במים המסולקים. כפי שנצפה, עיקר העכירות נגרם כתוצאה מפעילות הכלים על פני השטח. שיטת השאיבה באמצעות קידוחים מאפשרת לסלק מהאתר מים נקיים, עם רמת עכירות נמוכה. ואכן, בבדיקות העכירות החודשיות המבוצעות ע"י הקבלן בצינורות הסילוק לים נמצא כי העכירות נמוכה (בין 1-10 NTU).
להערכתנו, הספיקה השעתית הכוללת שנשאבת מהאתר לים עומדת על תחום שבין 12-11 אלף מ"ק/שעה. מליחות המים נעה סביב כ-20,000 מיליגרם כלורידים לליטר (מליחות הקרובה למליחות של מי-ים).

 

 

משמאל: כתם עכירות בים

מימין: המצב באתר לפני כניסת הצוות ההידרולוגי של חברת מקורות ונחמן ניר
למטה: מערך קידוחי השאיבה וחלק מהתעלות

סיני ירקוני, חברת אפשטיין

 


עבודת הצוות ההידרולוגי כללה עבודה גיאולוגית והידרולוגית מורכבת ואינטנסיבית, ביצוע מבחני שאיבה מורכבים, הצבה וכיול של מודל זרימה מפורט לתא השטח ומעקב שוטף, שנמשך גם עתה, אחר מפלסי המים. הניטור ההידרולוגי באתר הינו מורכב, מאחר והוא מודד מצב דינמי המשתנה מדי יום, זאת כתוצאה מתקלות טכניות במערך השאיבה ושינויים במערך איסוף המים. ידיעת המצב העדכני של מפלסי המים ומצב מערך השאיבה חיוניים על מנת להביא את המפלסים באתר למפלס היעד. (תרשים 3 מציג חלק ממערך קידוחי השאיבה). 
כאשר המפלסים ירדו והתקרבו למפלס היעד, הוצע לגבות את מערכת הקידוחים ברשת תעלות ובמספר שוחות בקצותיהם (תרשים 3).

חשוב לציין כי האתר ממוקם באזור מורכב מבחינה גיאולוגית. סמיכותם הגיאוגרפית של העתק הכרמל והים לאתר העבודה ברמב"ם מאפשרת זרימה אינטנסיבית של מי ים דרך שכבות הדולומיט הסדוק לתוך אתר החציבה. במדידות רציפות של מפלס המים במספר קידוחים נצפתה השפעה של מחזורי גאות ושפל על מפלסי המים באתר העבודה. נתון זה מחזק את ההערכה של קשר ישיר והדוק עם הים.

כל הקידוחים בוצעו בתוך שטח החפירה בלבד, ומיקומם הסופי הינו שילוב בין השיקולים ההידרולוגים והשיקולים של המתכנן. פיזור הקידוחים נועד לענות על המורכבות הגיאו-הידרולוגית. לדוגמה, האזור הצפוני בנוי מדולומיט סדוק וקרסטי במיוחד וכניסת המים מכיוון זה היא מסיבית מאד. לכן בחלק זה של המבנה מוקמו הקידוחים בצפיפות גדולה יותר מאשר בחלקים הדרומיים.

לאחר שהמפלסים ירדו לרום היעד החלו ביציקה של דוברה מבטון בעובי של כ-1.70 מטר, עליה יעמדו כל המבנים. בשלב הבא תופסק השאיבה, המפלסים יעלו לרום פני הים וכל המבנה "יצוף" בתוך המים.

מערכת הנמכת המים בפרויקט זה היא הגדולה והמורכבת ביותר שנעשתה אי פעם בארץ. העבודה ההידרולוגית המשובחת שהביאה להנמכת המפלסים לרום היעד היא תעודת כבוד לרמה המקצועית של הצוות ההידרולוגי של חברת "מקורות".

 

 


 


קורס בנושא הטמעת שיטת החיטוי באמצעות UV


ערכה: ד"ר ברכה לימוני–רליס, מנהלת יחידת איכות המים

חברת "מקורות" נערכת ליישם ולהטמיע שיטת חיטוי חדשנית ו"ירוקה" למי שתייה ולחיטוי קולחים, שיטת חיטוי באמצעות UV.

הטמעת השיטה מתוכננת למי "המוביל הארצי" לאחר שהם עוברים סינון ב"מפעל הסינון המרכזי" באתר אשכול, זאת בעקבות הנחיות ארגון ה-EPA האמריקאי לשיפור נוסף של איכות המים העיליים.

בנוסף, כיום מוקמות במרחבים מערכות UV לחיטוי מי קידוחים אשר בהם קיים חשש למפגע.

על מנת להרחיב ולהעמיק את הידע של מהנדסי איכות המים בחברה בנושא חיטוי באמצעות UV, ארגנה מנהלת יחידת איכות המים, ד"ר ברכה לימוני רליס,  קורס של 4 ימים אשר מחציתו הוקדשה להעברת הידע התיאורטי בנושא על ידי מרצות מומחיות בתחום מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב.
במחציתו השנייה של הקורס הוצגו שיטות מערכות UV של 4 חברות מסחריות ידועות בתחום: "אוזוניה", "טרוז'אן", "וודקו" ו"אטלנטיום". לצורך זה הגיעו להרצות בקורס מהנדסי החברות משוויץ, צרפת, ארה"ב, גרמניה, שבדיה וישראל.

בקורס השתתפו כ-50 איש שכללו את כל מהנדסי איכות המים בחברה, כמו גם את כל מהנדסי המחוזות של משרד הבריאות, נציגי מטה משרד הבריאות מתחום בריאות הסביבה, מנהלת אגף איכות המים מרשות המים ועוד.
רמת הקורס הייתה גבוהה ביותר מבחינת מקצועית.
כתוצר מיידי של הקורס יוכן מפרט למתכננים וליצרנים שיכלול דרישות יצרן, התאמת המערכת לסוג המים ולדרישות החיטוי, שיטת התיקוף (הוולידציה) של הציוד, מדידת הקרינה, דרישות אחזקה ועוד.
מפרט זה יאפשר התנהלות אחידה בחברה על פי קריטריונים קבועים בעת תכנון והקמת מתקני UV.

 



שיתוף פעולה בין-לאומי במסגרת פרויקט SWAM

 

כתב: יוסי יעקבי, מנהל יחידת WaTechTM

 

מקורות המים מהווים גורם מפתח להתפתחות כלכלית חברתית, כמו גם מרכיב משמעותי בהגנה על הסביבה. קיימת חשיבות הולכת וגוברת לניהול בר-קיימא של מקורות מים.


מכון מחקר בגליל (מיג"ל)  ועמותה של 15 רשויות בגליל המזרחי, בשיתוף האיחוד האירופי, יזמו פרויקט עם אזור מורסיה בדרום ספרד ואזור יוון המערבית, שבהם תחום טכנולוגיות המים מפותח יחסית.
המטרה המרכזית  של  פרויקט  SWAM היא לתרום לפיתוח פלטפורמה משותפת ולדיאלוג בין האזורים השותפים בפרויקט. 
בכוונת הפרויקט להרחיב את אשכול השותפים (אקדמיה, תעשייה, רשויות מקומיות והארגונים הירוקים) בגליל המזרחי, ולפתח "תכנית פעילות אקטיבית" (JAP) בין האשכולות המייצגים משלושת האזורים (ישראל, ספרד מורסיה ומערב יוון), תוך למידת מערכות המחקר והתעשייה ושילוב ביניהן. זאת במטרה לפתח טכנולוגיות חדשות שיתרמו לצמיחה כלכלית באזורים השותפים בפרויקט. התכנית כוללת הגשת פרויקטי מחקר משותפים, בניית מערכת של שיתוף בין חברות ומחקר, והשפעה  על המדיניות המדעית והעסקית המשותפת לאגן הים-התיכון בתחום טכנולוגיות המים.
היעדים המרכזיים של התכנית:

  • הערכת מצב של האשכולות השותפים באזורים לגבי דמיון, שוני, סינרגיה ותחומי עניין
  • שיתופי פעולה עם אשכולות אחרים/נוספים
  • היכרות מעמיקה עם האפשרות למחקר משותף אקדמיה—תעשייה של השותפים השונים, תוך ניצול ושימוש בפלטפורמות תמיכה מקומיות ואירופיות לתמיכה כספית
  • יצירת פלטפורמה להדרכה, יישום ושיתוף ידע על ידי מפגשי שולחנות עגולים
  • זיהוי היכולת  לבצע פרויקטים משותפים של השותפים התעשייתיים בשלושת האזורים, ובכך לחזק את היכולת התחרותית
  • בניית תכניות משותפות לקידום פיתוח חדשנות טכנולוגית, באמצעות שיתוף פעולה של אקדמיה ותעשייה
  • ניסוח מצע משותף לפיתוח בר-קיימא בתחום המים בשלושת האזורים

  • על בסיס כל הנ"ל - ניסוח טיוטה של תכנית פעולה משותפת לאזורים (אפריל 2011), העברת נוסח סופי (מרץ 2012)

 

מטרת מפגש השותפים במסגרת הכנס - בניית קווים כלליים לתכנית הפעולה.


לדברי סמנכ"ל להנדסה וטכנולוגיה ב"מקורות", רפי איפרגן, ל"מקורות" פעילות רחבה בתחום אספקת מים ותפעול מערכות מים בגליל המזרחי, באמצעות מרחב הצפון וחבל הירדן של החברה. כמו כן לחברת "מקורות" יכולות טכנולוגיות מוכחות בכל התחומים הנ"ל. לפיכך, החברה לוקחת חלק פעיל במיזם חשוב זה באמצעות יחידת WaTechTM - היחידה לחדשנות טכנולוגית, שמובילה שיתופי פעולה מחקריים וטכנולוגיים בארץ ובעולם.

"מקורות" שותפה פעילה בניסוח המטרות ותכנית הפעולה של הפרויקט. במסגרת הכנס בינואר אירחה "מקורות" את האורחים מספרד ומיוון באתר אשכול. המשתתפים קיבלו הסבר על פעילות "מקורות" במפעל הארצי, תוך דגש על "מפעל הסינון המרכזי", שהוא מהגדולים בתחומו בעולם.
בנוסף השתתפה "מקורות" במושב הנוגע לטכנולוגיות מים ולשיתופי פעולה בין-לאומיים, והציגה את ניסיונה הרב ביצירה ובקידום שיתופי פעולה אזוריים.

 

צילום: דוד מנחם

 



לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה