סמנכ"ל להנדסה

הידרוסקאדה - הדור הבא כבר כאן

מאת: עומר דינר, מנהל מח' תוכנה, יח' פיקוד ובקרה

 

מערכת ההידרוסקאדה היא מערכת פיקוד ובקרה מרחוק, בה נקלטים ומעובדים מאות אלפי נתונים המגיעים ממתקני המים וממרכזי בקרה שכנים. המערכת מנוהלת ברמה הארצית על ידי יחידת פיקוד ובקרה באגף ההנדסה והטכנולוגיה. 
הנתונים הנשמרים בבסיס הנתונים משקפים את מצב איכות ביטחון ואספקת המים במתקנים. בנוסף מסוגלת המערכת להתריע על מצבים חריגים, ועל ידי כך לאפשר לעובדי מרכז הבקרה לטפל בהם באופן מיידי.
בשנים האחרונות התווספו למרכזי הבקרה אלפי אינדיקציות, ועם כניסת עידן ההתפלה נדרשה היערכות מחודשת של מערך התפעול והבקרה הארצי.
בסוף שנת 2008 חתמה "מקורות" על הסכם פיתוח ותחזוקה של המערכת עם חברת "קונטאל אוטומציה ובקרה" לארבע השנים הקרובות.
במסגרת ההסכם, תספק חברת "קונטאל" שלוש גרסאות תוכנה (DB1,DB2,DB3) בעלות עושר פונקציונאלי ויכולות ניהול מתקדמות, שמושקעות בהן עשרות אלפי שעות פיתוח ובקרת איכות.
סמנכ"ל להנדסה וטכנולוגיה, רפי איפרגן, הוביל תהליך נרחב לאפיון הדרישות והביצועים הנדרשים מהמערכת באמצעות מסמכי אפיון מפורטים, המהווים נכס שישמש את "מקורות" גם בעתיד.

גרסת "DB1" התמקדה בהשלמת הפערים ותיעוד קוד המקור בנוסף לתיקון כל התקלות הפתוחות (קוד המקור הינו נכס יקר ערך, שמשמש את "מקורות" בהווה וישמש גם בעתיד, להבטחת תחזוקה שוטפת והמשך פיתוח). הגרסה הופקדה אצל נאמן מוסכם, והוטמעה בשנת 2010 ביא"מ ערבה ויא"מ נגב מרכזי.

גרסת "DB2" הינה הגרסה "העשירה" והעיקרית מבין שלושת הגרסאות. מבנה הגרסה החדשה מייחד אותה על פני מערכות אחרות ומאפשר ל"מקורות" מחד גיסא לתפעל את מערך אספקת המים באמצעות מערכת פיקוד ובקרה אחידה ומתקדמת, ומאידך גיסא המבנה מהווה פלטפורמה טכנולוגית להקמת מרכז תיאום ובקרה ארצי. בשנת 2011 תוטמע הגרסה בכל מרכזי הבקרה שבחברה.

גרסת "DB3" כוללת פונקציונאליוּת נוספת בתחום הגיבוי והשרידות, בנוסף לכלים מתקדמים לצורכי בקרה תפעולית. במסגרת הגרסה (מותנה בתקציב) יוטמעו מנגנונים נוספים בנושא אבטחת מידע לצורך התאמת המערכת לדרישות הרשות לאבטחת מידע בשב"כ (רא"מ). בשנת 2012 הגרסה תוטמע בכל מרכזי הבקרה שבחברה.

 


 

הפרויקט AMR: קריאה מרחוק של כ-12,000 מדי מים בחיבורי הצרכן

מאת: יונה מן, מנהל יח' פיקוד ובקרה
        שי שיגא, מנהל מח' אלקטרוניקה

 

פרויקט AMR) Automatic Metering Reading) הינו פרויקט להעברת מידע, קריאות והתראות מִמדי המים (הקופה הרושמת) למערכת מידע ייחודית ("אטוס מקורות").
הפרויקט, בהובלת סמנכ"ל להנדסה וטכנולוגיות, רפי איפרגן, חברת "ארד טכנולוגיות" ויחידת פיקוד ובקרה, הינו ייחודי בכך שמִמדי המים מעבירים את המידע וההתרעות על גבי הרשת הסלולרית למערכת המידע, שנגישה לכל המשתמשים ואנשי השדה.
הפרויקט יצר מהפכה בעבודת אנשי השדה וברמת השירות הניתנת לצרכנים. 
ה-AMR מעביר את נתוני מדי המים של צרכני "מקורות" מהשטח אל מסך מחשב, בזמן אמתי מדי שעה, לשימושם של מהנדסי אספקת המים, המשרדים הטכניים ואנשי השדה (פקחים גושיים ומנהלי אזורים).
בימים אלה מסתיים שלב ב' של הפרויקט, בו הותקנו בשדה מדים דיגיטאליים אלחוטיים לכ-12,000 מדים הצוברים מדי שעה את קריאות מונה הצרכן.
כמו כן, במסגרת הפרויקט הותקנו בכל אזור מספר עמדות, שבעזרתן אנשי השדה מקבלים, בזמן אמת, את כל האירועים עליהם מדווחת המערכת, כמו קריאות, גנֵבות מים, חבלות במדי מים ותקלות.
התועלות המרכזיות בפרויקט הינן: איתור מיידי של תקלות ובעיות במדי המים שבחיבורי הצרכן (הקופה הרושמת של "מקורות"), מעקב אחר אירועים חריגים במערכת אספקת המים לצרכנים וניתובם, וחיסכון בעלויות איסוף קריאות סוף חודש, על ידי ביטול הצורך בקריאות בשדה (מבוצע כיום באופן ידני על ידי הפקחים). 

במסגרת תהליך ההטמעה של הפרויקט התקיימו 10 מחזורי הדרכה לכ-200 עובדים, שכללו מנהלי אזורים, פקחים גושיים, אנשי מרחבים ומהנדסי תהליך. במהלך ההדרכה תרגלו החניכים אירועים ונתוני זמן אמת, וכך כל עובד שעבר את ההדרכה תרגל את הנתונים שבאחריותו.

ומה בהמשך? השלב הבא בפרויקט ה-AMR הינו שיפור יכולות העיבוד של המידע הקיים ב"אטוס":
    •    בניית כלים מתקדמים למעקב אחר הקצבות בזמן אמת
    •    בניית מערכת התראות משולבות לאירועים חריגים
    •    בניית מאפייני צריכה של צרכנים ואזורי לחץ
    •    ביצוע מאזנים יומיים באזורי לחץ להקטנת הפחת השנתי של החברה (כיום מבוצע מאזן ידני חודשי)

 

 


 

פרויקט "אגם" - מערכת האחזקה החדשה של "מקורות" - סטאטוס התקדמות הפרוייקט

מאת: רוני רן, מנהל יחידת שירותי הנדסה

 

בתחילת 2010 החלה "מקורות" להוביל את פרויקט "אגם", פרויקט מִחשוב שאפתני ומאתגר, הכולל החלפת מערכות האחזקה הישנות במערכת אחת אחידה לכלל החברה. מערכת זו מהווה מרכיב מרכזי במערכות המידע ההנדסיות של "מקורות", במסגרתה תיושם מדיניות אחזקה ותהליכי עבודה אחידים וחדשניים בכל מסגרות החברה העוסקות בנושא, תוך אינטגרציה מלאה עם תהליכים ומערכות משיקות.

פרויקט "אגם" נמצא כיום בשלבים האחרונים של השלמת מערכת האחזקה, לקראת הפעלתה בצורה מבצעית בחברה. במקביל אנו נמצאים בעיצומו של שלב התכנון ביישום תהליכי המלאי והרכש של החומרים ופריטי הציוד ב"מקורות".
שלב זה בפרויקט מתוכנן להסתיים ולפעול מבצעית במטה החברה ובכל המחסנים במרחבים ובחבל הירדן ב-1.7.2011.
הפעילויות העיקריות בהן אנו עוסקים כעת:
•         סיום שלב ההתאמה ופיתוח מערכת האחזקה
•         התארגנות לבדיקות קבלה יסודיות של מערכת האחזקה
•         טיוב והסבות של נתוני התשתית עליהם מתבססת המערכת. נתונים אלו כוללים בין היתר: מתקנים, קווים, מפרטי אחזקה ועוד.

יחידת פיתוח ומשאבי אנוש מובילה בימים אלו סדנאות לניהול השינוי. עד כה השתתפו בסדנאות כ-350 מעובדי מערך האחזקה.
 
במאמץ אדיר זה, שבראשו עומד סמנכ"ל להנדסה וטכנולוגיה, רפי איפרגן, שותפים חברי צוות הפרויקט, יחידת מערכות מידע, יחידת תכנון ופיתוח משאבי אנוש, ארגון ושיטות, מנהלי המרחבים וחבל הירדן, ועוד עשרות מהנדסים ועובדים מיחידות החברה השונות.
המוטו של הפרויקט הוא לגבש מערכת לניהול אחזקה אחידה, שתצעיד אותנו להתמודדות מוצלחת עם אתגרי החברה בשנים הבאות.

 


 

פריצת דרך: תפעול בר קיימא במתקן ההתפלה בקציעות - טיפול במטרדי ריח בשיטה ביולוגית ומִחזור תשטיפי המערכת

מאת: יחידת התפלה ופרויקטים מיוחדים ומחלקת איכות מים, מרחב הדרום
ערכו: אנה לורדיאן, מהנדסת התפלה
       
איל אורלי, מהנדס התפלה

 

מתקן ההתפלה קציעות הופעל לראשונה במרץ 2003. מקור מי הגלם של מתקן ההתפלה הוא בקידוח "ניצנה 3". המתקן מייצר כ-8,600 מ"ק ליום. מי הגלם למתקן מכילים ריכוז גבוה יחסית של מימן גופריתי (H2S), ברזל ומוצקים מומסים (חומרים המצויים באופן טבעי במי התהום באזור זה). הרכב המים הייחודי לאזור מצריך הפעלת מערך טיפול גלם מורכב ולא שגרתי.
השלב הראשון בתהליך הקדם-טיפול במתפיל הינו הרחקת מימן גופריתי מהמים. ההרחקה מתבצעת באמצעות נידוף לאוויר.
ריכוז המימן הגופרתי הגבוה בזרם האוויר הנפלט גרם למטרדי ריח בסביבת המתקן.
בעקבות כך הופעל בשנת 2009 מתקן לסילוק המימן הגופריתי מהאוויר באמצעות טיפול ביולוגי.
הראקטור מכיל מצע עליו מתפתחת אוכלוסיית חיידקים המחמצנים את המימן הגופרתי. המצע מורטב באופן תמידי במים המכילים חומרי דשן, שמבטיחים התפתחות אופטימאלית של החיידקים. תהליכים אלו מייצרים תשטיפים חומציים ואלה מטופלים ומועברים לניקוז.
באמצעות טכנולוגיה זו הצליחו להרחיק באופן מלא את פליטת המימן הגופריתי לאוויר, כך שמאז הפעלת המתקן נפתרה לחלוטין בעיית מטרדי הריח.

לדברי סמנכ"ל להנדסה וטכנולוגיה, רפי איפרגן, בזכות עבודת המחקר המקצועית והליווי ההנדסי השוטף המתקן פורץ דרך בהשוואה למתקנים דומים בעולם.  
במהלך 2011 יחל מחקר משותף של יחידת ההתפלה ומחלקת איכות המים במרחב הדרום, במסגרתו תיבדק האפשרות של מִחזור התשטיפים אל מי הגלם. במידה ויצליח, צפוי התהליך לחסוך בשימוש בכימיקלים, לצמצם בעלויות ולהוריד את כמות מי הגלם הנשאבים לטיפול המקדים.

 


 

פיילוט אידוי מואץ של תמלחות (WAIV) הותקן בקציעות 
מאת: איל אורלי, מהנדס יחידת התפלה
        יוסי יעקבי, מנהל יח' WaTech


חברת "מקורות" ו"לסיכו קלינטק" השלימו התקנה של מתקן פיילוט WAIV - מערכת אידוי מואץ (WAIV- Wind Aided Intensified evaporation) - בשטח ברֵכות האידוי, המשמשות לסילוק הרכז מהמתקן להתפלת מים מליחים בקציעות. מתקן הפיילוט יתופעל על ידי מרחב הדרום, יחידת התפלה וחברת "לסיכו".

מערכת האידוי המואץ, אשר פותחה על ידי אוניברסיטת בן גוריון וחברת "לסיכו קלינטק", הינה חלופה זולה, פשוטה, יעילה וקומפקטית לאידוי תמלחת בברֵכת אידוי. השטח הדרוש לאידוי תמלחת במערכת WAIV קטן פי 10, בהשוואה לברֵכות אידוי קונבנציונליות.

חברת "מקורות" מפעילה כיום 28 מתקני התפלת מים מליחים, בתפוקה כוללת של כ-30 מיליון מ"ק בשנה. החברה מעוניינת להטמיע פתרונות מתקדמים לטיפול ברכז, שיאפשרו בנייה ותפעול של מתקנים להתפלת מים מליחים חדשים בפנים הארץ (inland), באזורים בהם לא קיים מוצא ימי לסילוק הרכז. במדינת ישראל, הענייה במשאבי קרקע, קיים פוטנציאל רב ליישום טכנולוגיות ה-WAIV, המאפשרת אידוי רכז מתקני התפלה בשטח קטן יחסית.

תפוקת מתקן התפלה קציעות הינה כ-8,500 מ"ק מים שפירים ביום. הרכז מהמתפיל מסולק לברֵכות אידוי בשטח כולל של 300 דונם. הצלחת ניסוי הפיילוט תאפשר לחברת "מקורות" לשקול התקנת מערכות WAIV מסחריות באתר קציעות. בנוסף, לטכנולוגיה יש פוטנציאל מסחרי גלובלי, והדבר יאפשר ל"מקורות" להציע ללקוחות פוטנציאליים ברחבי העולם פתרון משולב - החל בהפקת מים, דרך יישום שיטות התפלת מים מתקדמות, וכלה בטיפול ובהקטנת נפחי רכז. חשוב לציין שהיעדר פתרון טכנולוגי וכלכלי לטיפול ברכז מתקני התפלה במקומות המרוחקים מקו החוף מונע הקמת מתקנים להתפלת מים מליחים באזורים שונים בעולם, כדוגמת דרום מערב ארה"ב, מקסיקו ואוסטרליה.

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה