סמנכ״ל הנדסה

תחרות מובילים חדשנות טכנולוגית 2018

רחלי חדוות יחידת ®WaTech מקורות

בתאריך ה-22.4.2018 התקיים השלב הסופי של תחרות מובילים חדשנות טכנולוגית המתקיימת זו הפעם השלישית ברציפות.
בשנת 2016 השקנו לראשונה את תחרות מובילים חדשנות טכנולוגית בין עובדי החברה במסגרת כנס המחקרים השנתי. לאחר הצלחת התחרות וההיענות הרבה, החלטנו להמשיך ולקיים את התחרות אחת לשנה. מטרת התחרות הנה לקדם ולהניע חדשנות במקורות ובעיקר להביא למעורבות הנדסית טכנולוגית רחבה יותר ברחבי החברה. התחרות מציגה חדשנות מרחבית חוצת חברה, לרבות החברות הבנות. בכל שנה התחרות מזמינה את עובדי החברה כיחידים או כקבוצות להגיש פתרון ייחודי וחדשני אשר לא הוצג בעבר. הפתרון יכול להיות שירות, מוצר ו/או  תוכנה, ו/או תהליך עם פוטנציאל לשיפור פעילות החברה בתחום בהם הם עוסקים ובכלל.

בכל אחת מהשנים, הוגשו הצעות מיזמים בחברה אשר הפגינו חשיבה מחוץ לקופסה שיש לאמצה. ההצעות שהוגשו היו ראויות ומושקעות וחלקן בעלות פוטנציאל לקניין רוחני. בתוך כך, הצעה שהוצגה בשנת 2017 בתחרות, אף הוגשה השנה  לרישום בקשת פטנט.

ההצעות נבחנות  על ידי צוות שופטים מכל רחבי  החברה, המורכב מהדרג הניהולי בתחומים השונים, מבקר החברה ויועץ פטנטים חיצוני. ההצעות מדורגות על פי קריטריונים הכוללים: עיסוק בתחומי הליבה הטכנולוגיים ההנדסיים בחברה, קידום אפקטיביות ויעילות, מתן מענה יצירתי לאילוצי כוח אדם, ציוד, תהליך ותקציב, ישימות וחדשנות.

תהליך התחרות מורכב ממספר שלבי סינון עד לשלב הסופי בו מוצגים הרעיונות על ידי העובדים. בשלב זה נערך דיון וכל שופט יכול לשאול את המתחרה שאלות מקצועיות הרלוונטיות לגבי הרעיון. כל שופט ממלא שאלון הערכה, בו הוא מדרג את הרעיון על פי הקריטריונים שנקבעו מראש.

השנה הוגשו 31 הצעות, מתוכן 9 הצעות עלו לדיון מול וועדת השיפוט. ההצעות   כללו פתרונות שונים ביניהם, פתרון לריקון מסנני חול, שולחן אינטראקטיבי לתצוגת מפות דיגיטליות, מכשיר לטיפול בתקלות נפוצות במפעילי מגוף AUMA, יחידת הזרקה, מערכת וויסות ספיקות ליישום PRFR ועוד.

הצגת הרעיונות בתחרות המזמינה את כל עובדי החברה כיחידים או כקבוצות להגיש פתרונות לאתגרים ובעיות איתם החברה נאלצת להתמודד מידי יום בשטח, במתקנים, במעבדות, במחסנים ובמשרדים, תורמת רבות להעברת הידע בחברה. בנוסף, התחרות מהווה פלטפורמה ליישום משותף ומוצלח המוביל לשיפור והתייעלות בכל התחומים וכן מקדמת שיתופי פעולה עם חברות חיצוניות.

ביום ראשון ה- 10 ליוני, הוזמנו לפורום הנהלה הזוכים בתחרות חדשנות ועובדי מקורות אשר תוגמלו על רישום בקשת/קבלת פטנט. העובדים הציגו את הרעיונות/פטנטים  וקיבלו תעודה ותשורה על זכייתם. ראוי לציין שהצעות מגיעות מכל שדירות החברה ומכל רמה וזה היופי שבתחרות זו שלכל עובד  קול וזכות שווה.


הזוכים בתחרות מובילים חדשנות טכנולוגית 2018 הם:
מקום ראשון: לאלכסנדר מכלביץ, אבי דגן ממרחב הדרום ועומר דינר ממשרד ראשי - מערך דוחות לאיתור אוטומטי של הלם בקווי המים בהתבסס על מנגנון התפרצות של נתונים אנלוגיים (ABM).

מקום שני: ליובל הילב, יוסי שרון, ועדי בן צבי ממרחב הדרום וכרמית רם ממשרד ראשי-הקטנת נפח הפינוי של תשטיפי ניקויים כימיים של ממברנות.
מקום שלישי: לתומר לוי ממרחב הדרום - מדבקה לאיטום נזילות

רישום בקשת פטנט:
אבי יוסקוביץ ומייקל בנימין ממטה החברה- פטנט התקנה מהירה של ציוד שאיבה
צחי צבי ממרחב הדרום- פטנט חמצון מימן גופרי

קבלת פטנט בארה"ב:
אבי זכרין ממרחב מרכז ואיגור קולודין משח"מ- פטנט שסתום רגל

איטום "קצר הידרולוגי" בקידוחי יעלים שליד ים המלח

כתב: ד"ר יוסי גוטמן

מחלקת קידוחים והמחלקה להידרולוגיה ביצעו לאחרונה עבודה מורכבת לאיטום "קצר הידרולוגי" בשני קידוחים השייכים למפעלי ים המלח. העבודה נעשתה במסגרת ייעוץ טכני שמחלקת הקידוחים נותנת למפעלי ים המלח.

המונח "קצר הידרולוגי" משמעותו שעקב מבנה טכני רעוע (חורים בצנרת, מבנה טכני בעייתי ועוד) מים זורמים בתוך הקדח משכבה אחת לשנייה. תופעת "הקצר ההידרולוגי" איננה רצויה מאחר והיא גורמת לערבוב בין גופי מים שונים, לאובדן מים ולעתים גם פגיעה באיכות המים של השכבה לתוכה זורמים המים.

העבודה בוצעה בקידוחי יעלים 1 ו-3 שבשדה קידוחי יעלים. שדה זה הוא הצפוני בשדות ההפקה של מפעלי ים המלח. מבחינה הידרולוגית מדובר בשדה קטן שמפיק מים מליחים עד מלוחים מאד (תמלחת) המשמשים לשטיפות בתחנות השאיבה הסמוכות של מפעלי ים המלח. שדה הקידוחים מורכב מארבעה קידוחים. שני קידוחים (יעלים 1 ו-3) מפיקים מאקוויפר חבורת כורנוב (אבן חול נובית) וקידוחי יעלים 2 ו-4 מפיקים מאקוויפר חבורת יהודה (גיר ודולומיט). שדה הקידוחים מורכב משני צמדים של קידוחים המרוחקים זה מזה כ- 300 מ'. כל צמד מכיל קידוח עמוק לשכבות חבורת כורנוב ולידו (במרחק של 8-10 מטר) קידוח רדוד יותר לשכבות חבורת יהודה. ה"קצר ההידרולוגי" מתבטא בזרימות מים מהקידוח העמוק לקידוח הרדוד.

במקרה הנידון, אטימת הקידוחים היה הליך מורכב ומסובך מאחר ונעשה בתנאי אי ודאות שנבעו מכך שאי אפשר היה לצלם את פנים הקדח לפני ביצוע העבודה ולזהות את מיקום החורים בצנרת דרכם המים עוברים מהשכבה העמוקה לרדודה. בקידוח יעלים 1 נוספה בעיה של המצאות נפט גולמי בקדח. לדברי מזמין העבודה, הופעת הנפט החלה בשנת 2012 לאחר רעידת אדמה שהתרחשה באזור. מקור הנפט הוא משכבות עשירות בחומר אורגני בתחתית הקידוח או מעט מתחתיו. הנפט עולה ומבעבע ויוצר משקעים של חומר שמנוני שחור שאינו מאפשר לצלם ולזהות את מיקום החורים. תרשים 1 מציג את ציוד הצילום מרוח בנפט לאחר הוצאתו.

לאי הודאות הטכנית, נוסף מיידע שהתקבל מהמזמין שדיבר על זרימות מים אדירות מהשכבות העמוקות לרדודות בספיקה שעתית שבין 400-600 מק"ש ובלחץ ארטזי של כ- 10 אטמוספירות. בנוסף, המזמין דרש שהמלט לא יעלה מעל לבסיס הקידוחים הרדודים כדי שלא יחדור ויאטום את השכבות שמהם מפיקים הקידוחים הרדודים הצמודים (מרחק של 8-10 מ') אשר מהווים מקור המים היחידי של המפעל באזור זה.

לכל קידוח הוכנה תוכנית טכנית לסתימתו שכללה שילוב של פקקי מלט בחלק התחתון של הקידוח עם מילוי הקדח בחצץ עד לגובה פני המים ומעליו בטון עד לפני השטח. בדיעבד, כמויות המלט והחצץ שהוכנסו היו גדולות משמעותית מהנפח המחושב. הסיבה לפער הגדול קשורה לקורוזיה שעברו הצינורות שגרמה לחורים ולקרעים בצנרת שחשפה חללים גדולים (מערות) אשר "בלעו" את החצץ והמלט שהוחדרו. על מנת ליצור בסיס יציב ואטום שעליו יכולנו לשפוך את החצץ עד לגובה הנדרש, השתמשנו בטכנולוגיות איטום חדשניות שהוכנסו לאחרונה לשימוש ע"י מחלקת הקידוחים בהליכי המילוט בקידוחים חדשים.

סתימת הקידוחים בתנאי אי הודאות הטכנית שבה עבדנו, חייבו התאמות ושינויים של תוכנית העבודה תוך כדי הביצוע בפועל.

עדכונים בנושא תקן ישראלי 5452 – בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה

כתבה:  אתי מנשרוב אלוף, מנהלת מחלקת טיפול במים, יחידת איכות מים

תקן ישראלי (ת"י) 5452 הינו תקן המגדיר את הדרישות לגבי התאמתם של מוצרים לשימוש במגע עם מי שתייה, מבחינת השפעתם על איכות המים.
ת"י 5452 מאמץ את התקן האוסטרלי/ניו-זילנדי AS/NZS 4020 ואת התקן האמריקני NSF/ANSI 61, בתוספת שינויים לאומיים.

לאלו מוצרים מתייחס התקן?
התקן מתייחס לכל המוצרים שניתן למצוא במערכות אספקת המים, מתקני הפקת המים, מתקני הטיפול במים ומערכות האגירה של מים, כמו: צינורות, משאבות, מחברים, מגופים, שסתומים, אטמים, אביזרים, מאגרים, כיסוי מאגרים, מצעי סינון, ממברנות הפרדה,  צבעים וציפויים, חומרי איטום, וכו'. התקן מתייחס רק לחלקים של האביזר שבאים במגע ישיר עם המים.

מה מעמד התקן?
תקן 5452 אינו מוגדר כתקן ישראלי רשמי (בסמכות משרד הכלכלה) אך הוא תקן מחייב שכן תקנות בריאות העם למי שתייה מחייבות עמידה בתקן זה, כפי שמובא בסעיף 25 בתקנות: "לא יתקין ולא ישתמש אדם במוצר הבא במגע עם מי שתייה לרבות במערכת אספקת המים או במתקן הפקת המים, אלא אם כן הוא עומד בדרישות ת"י 5452: בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה."

מה בודקים במסגרת התקן?
בהתאם למוגדר בתקן, בשלב הראשון מבצעים מיצוי של שטח הפנים המורטב של המוצר הנבדק עם מים. בשלב השני בודקים את הפרמטרים המפורטים בתמצית המים שהייתה במגע עם המוצר:

• ריכוז מתכות כבדות העלולות להשתחרר מהמוצר למים: כספית, כרום, ניקל, סלניום, עופרת, קדמיום, אנטימון, ארסן, בריום, כסף, מוליבדן, בריליום ותליום.
• הופעת מים עכורים כתוצאה ממגע עם המוצר.
• היווצרות גוון במים כתוצאה ממגע עם המוצר.
• התרבות מיקרואורגניזמים במים כתוצאה משחרור חומרים המעודדים גידול חיידקים.
• שחרור חומרים מהמוצר, שרעילים לתאים חיים.
• גרימת פעילות מוטגנית לתאים.
• ריחות וטעמי לוואי בתמצית המים. בדיקה זו כוללת גם מים מוכלרים.

מה השינויים העיקריים בתקן ישראל 5452 בעקבות פעילות נציגי מקורות?
מאחר ותקן 5452 משפיע על מגוון תחומי הליבה בפעילות השוטפת של חברת מקורות, אנו פועלים רבות לקידום שינויים בתקן. השינויים העיקריים שבוצעו עד עתה בעקבות פעילות נציגי מקורות:

• מצעי הסינון כדוגמת חול, בזלת ואנטרציט הוחרגו מתקן 5452. בדיקתם תבוצע לפי התקן האירופאי EN המקביל לתקן 5438 לכימיקלים המתייחס לטיפול במי שתייה, המשמעות הוא שלו"ז לביצוע הבדיקות יהיה קצר יותר והעלויות נמוכות יותר.
• מערכות מינון הכימיקלים הוחרגו מתקן 5452, כך שאין צורך באישורי התאמה לתקן 5452 עבור משאבות מינון לכימיקלים, מיכלי אגירה של כימיקלים, צנרת כימיקלים ואביזרים.
• התקינה תגזר מהתקינה במדינות באיחוד האירופי, דבר שיקצר את לו"ז הבדיקה מכחצי שנה לחודש וחצי, ויוזיל את עלויות בדיקה.

 
בתחילת השנה הוגשה בקשה למכון התקנים לביצוע רוויזיה בתקן ישראל 5452 להכרה בתקן האמריקאי NSF/ANSI-61 כפי שהוא, ללא צורך בבדיקות נוספות של טעם, ריח ומראה המים. העבודה לביצוע הרוויזיה תארך כשנה. במידה ותאושר היא תקצר את לו"ז הבדיקה למוצרים בעלי תקן אמריקאי מחודשיים לשבועיים. הוזלת עלויות בדיקה בכ-80%. המשמעות היא שבישראל יהיה מגוון גדול יותר של מוצרים העומדים בתקן. התחרות שתיווצר תאפשר, בין היתר, שלהוזיל עלויות. עד שנגיע לשינוי המיוחל, אנחנו כמובן ממשיכים להגיש בקשות פרטניות מנומקות למשרד הבריאות לאישור המוצר בהתבסס על תקן NSF/ANSI-61, ללא השלמה לתקן 5452.