סמנכ״ל הנדסה - אברום בן יוסף

סמנכ״ל הנדסה

״מקורות" יוצאת בתכנית לצמצום זיהום האור ממתקני החברה

כתבה: מירב מגל, מנהלת מחלקת הגנת הסביבה


 

התכנית שאותה תיישם החברה בשנתיים הקרובות, בתמיכת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, מבקשת לצמצם את ההשפעות השליליות הנובעות מאמצעי התאורה במתקניה על החי והצומח בסביבה. תכנית זו תביא לצמצום השפעות שליליות נוספות על הסביבה כגון פליטת גזי חממה, ומהווה חלק מהחדשנות שמובילה החברה בניהול סיכונים אקולוגיים.

מטרת התכנית היא להביא למזעור ולמניעת זיהום אור למינימום הנדרש מאמצעי התאורה במתקני המים, ובכך צמצום הפגיעה בחי ובצומח בסביבה. תכנית זו תביא לצמצום השפעות שליליות על הסביבה ותביא לצמצום וייעול צריכת החשמל.

זיהום האור נגרם כתוצאה משימוש בתאורה מלאכותית בשעות החשכה, כמו פנסים, עמודי תאורה ומבנים מוארים. התאורה פוגעת בצומח ובפעילות בעלי החיים בלילה, לרבות קשיים בניווט ובהתמצאות במרחב האווירי והפיסי, איתור מזון, זיהוי ואויבים בטבע ושינויים בתהליכי הרבייה.  אספקת המים של החברה המתבצעת 24/7, ללא הפסקה מחייבת שימוש בתאורת לילה, אולם מקורות מבקשת לצמצם את השלכות זיהום האור מהמתקנים למינימום האפשרי כדי לסייע בשמירה על הטבע. 

בימים אלו החלה עבודת מיפוי ואפיון לאמצעי התאורה במתקני החברה. עבודת האפיון  כוללת בחינת שלושה קריטריונים מרכזיים: מקום וזמן ההארה, עוצמת ההארה והרכב האור.

שלבי הפרויקט מתוארים בסכימה הבאה:


 

לצורך ביצוע השלב הראשון בפרויקט, נערך מיפוי מצב קיים, הכולל בחינת נהלים קיימים והנחיות תקנים ופרויקטים קודמים בנושא תאורה. בשלב הבא יבחנו שיקולים מקצועיים בתחומים הבאים: דרישות תאורה, ביטחון ובטיחות. במקביל יערך סקר ספרות שיכלול את הפתרונות הקיימים בארץ ובעולם. 
בהמשך, במהלך 2018, תיזום החברה פיילוט  באחת מיחידות אספקת המים.
מיקום הפיילוט יבחר במתקנים אשר נמצאים באזורים פתוחים, חשוכים, הסמוכים לשמורות טבע. על בסיס הפיילוט ניתן יהיה להמליץ על נהלים ומפרטי תאורה למתקנים חדשים ובמקביל תכנית רב שנתית להסדרת תאורה במתקנים קיימים כחלק מתכנית תחזוקת המתקנים.
לסיכום : חברת מקורות ממשיכה ומיישמת מדיניות פיתוח בר-קיימא כחלק מתפעול מערכות אספקת המים במדינה. במסגרת זו יוצאת החברה בתכנית לצמצום זיהום האור ממתקניה. התוכנית תיושם במהלך השנים הקרובות, בתמיכת הארגונים. החברה שואפת לממש את הפוטנציאל הגלום באנרגיה ירוקה, בצד מהלכים נוספים, זאת מתוך מחויבות לשילוב ערכי טבע וסביבה בעבודת החברה.

 

 


 

 

עדכונים בנושא תקן ישראלי 5452 – בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה

כתבה:  אתי מנשרוב אלוף, מנהלת מחלקת טיפול במים, יחידת איכות מים

תקן ישראלי (ת"י) 5452 הינו תקן המגדיר את הדרישות לגבי התאמתם של מוצרים לשימוש במגע עם מי שתייה, מבחינת השפעת המוצרים על איכות המים.
ת"י 5452 מאמץ את התקן האוסטרלי/ניו-זילנדי AS/NZS 4020 ואת התקן האמריקני NSF/ANSI 61,  בתוספת שינויים לאומיים.

לאלו מוצרים מתייחס התקן?
התקן מתייחס לכל המוצרים שניתן למצוא במערכות אספקת המים, מתקני הפקת מים, מתקני טיפול במים ומערכות אגירה, כמו:צינורות, משאבות, מחברים, מגופים, שסתומים, אטמים, אביזרים, מאגרים (כולל כיסוי מאגרים), מצעי סינון, ממברנות הפרדה,  צבעים וציפויים, חומרי איטום, וכו'. (התקן מתייחס רק לחלקים של האביזר שבאים במגע ישיר עם המים.)

מה מעמד התקן?
תקן 5452 אינו מוגדר כתקן ישראלי רשמי (בסמכות משרד הכלכלה), אך הוא תקן מחייב שכן תקנות בריאות העם למי שתייה מחייבות עמידה בתקן זה, כפי שמובא בסעיף 25 בתקנות: "לא יתקין ולא ישתמש אדם במוצר הבא במגע עם מי שתייה, לרבות במערכת אספקת המים או במתקן הפקת המים, אלא אם כן הוא עומד בדרישות ת"י 5452: בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתייה."


מה בודקים במסגרת התקן?
בהתאם למוגדר בתקן, בשלב הראשון, מבצעים מיצוי של שטח הפנים המורטב של המוצר הנבדק עם המים. בשלב השני בודקים את הפרמטרים המפורטים בתמצית המים, שהייתה במגע עם המוצר:

  • ריכוז מתכות כבדות העלולות להשתחרר מהמוצר למים: כספית, כרום, ניקל, סלניום, עופרת, קדמיום, אנטימון, ארסן, בריום, כסף, מוליבדן, בריליום ותליום.
  • הופעת מים עכורים כתוצאה ממגע עם המוצר.
  • היווצרות גוון במים כתוצאה ממגע עם המוצר.
  • התרבות מיקרואורגניזמים במים כתוצאה משחרור חומרים המעודדים גידול חיידקים.
  • שחרור חומרים מהמוצר אשר רעילים לתאים חיים.
  • גרימת פעילות מוטגנית לתאים.
  • ריחות וטעמי לוואי בתמצית המים. בדיקה זו כוללת גם מים מוכלרים.

מה השינויים העיקריים בת"י 5452 בעקבות פעילות נציגי "מקורות"?


מאחר שת"י 5452 משפיע על מגוון תחומי ליבה בפעילות השוטפת של "מקורות", אנחנו פועלים רבות לקידום שינויים בתקן. השינויים העיקריים שבוצעו עד עתה בעקבות פעילות נציגי מקורות:

  • מצעי הסינון כדוגמת חול, בזלת ואנטרציט הוחרגו מת"י 5452 ובדיקתם תבוצע לפי התקן האירופאי- EN, המקביל לתקן 5438 לכימיקלים לטיפול במי שתייה, כך שלו"ז לביצוע הבדיקות יהיה קצר יותר והעלויות נמוכות יותר.
  • מערכות מינון הכימיקלים הוחרגו מת"י 5452, כך שאין צורך באישורי התאמה לת"י 5452 עבור משאבות מינון לכימיקלים, מיכלי אגירה של כימיקלים, צנרת כימיקלים ואביזרים.
  • מכון התקנים הסכים לקבל דו"חות בדיקה לפי תקינה של מדינות באיחוד האירופי גם אם אינה מפורטת במסגרת ת"י 5452 (עודכן תרשים הזרימה לת"י 5452). הנ"ל מקצר לו"ז בדיקה מכחצי שנה לחודש וחצי ומוזיל עלויות בדיקה.


כמו כן, ב- 28.01.18 הוגשה בקשה למכון התקנים לביצוע רוויזיה בת"י 5452 להכרה בתקן האמריקאי NSF/ANSI-61 כפי שהוא, ללא צורך בבדיקות נוספות של טעם, ריח ומראה המים. העבודה לביצוע הרוויזיה במת"י תארך כשנה. במידה ותאושר משמעותה קיצור לו"ז בדיקת מוצרים בעלי תקן אמריקאי מכחודשיים לכשבועיים, והוזלת עלויות בדיקה בכ-80%. כך שצפוי שיהיו בישראל מגוון גדול יותר של מוצרים העומדים בתקן. התחרות שתיווצר תאפשר, בין היתר, הוזלת עלויות.
עד שנגיע לשינוי המיוחל, אנו כמובן נמשיך להגיש בקשות פרטניות מנומקות למשרד הבריאות לאישור המוצר בהתבסס על תקן NSF/ANSI-61, ללא השלמה לת"י 5452.


לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |
Share |
למעלה