התמודדות מרחב הצפון עם רצף שנות הבצורת
כתב: גל יוגב, מהנדס מים
רקע
החל משנת 2014 חווה מדינת ישראל מיעוט גשמים חסר תקדים באזור הצפון, בעיקר בצפון עמק החולה, גליל מערבי וברמת הגולן, עם יובש קיצוני בחודשים ינואר עד אפריל שלא תועד מעולם. שנת 2017 הינה השנה הרביעית ברציפות בה חווה הצפון מיעוט גשמים קיצוני. כמות המים שירדה בעונת הגשמים נמוכה משמעותית מהממוצע הרב שנתי ועומדת על כ 65% מהממוצע. מפלס הכינרת נמוך ועומד על כ- 214.20- מ'. כאשר הצפי לשנת 2018 הינו לכמויות משקעים נמוכות, בדומה לשנת 2017.
נוסף לכל אלו נצפית ירידת מפלסי קידוחים בשדות קידוחים מרכזיים – נעמן, אלוני הבשן, רוויה, כלנית ובמקביל חזוי גידול בצריכה הביתית כחלק מפרויקטי אכלוס חדשים.
עיקר המחסור בשנת 2018 צפוי באספקה חקלאית באזורי סובב כינרת, גליל מערבי רמת הגולן, אצבע הגליל ובית שאן. בהתאם להחלטת רשות המים – צפוי קיצוץ משמעותי בהקצבות לחקלאות, גובה הקיצוץ ייבחן בהתאם למצב ההידרולוגי בשנת 2018. מפעל אספקת המים גליל מערבי שרובו המכריע מספק מי שתיה נמצא כיום על קצה יכולת האספקה שלו בקיץ, ואין לנו כיום יכולת להיענות לכל תכניות הפיתוח של הישובים, והביקושים החדשים שמוגשים לנו בקצב מואץ.
בתוכנית העבודה לשנת 2018 צפויה אספקת מים משולבת של מים מותפלים בתגבור מי כנרת מסוננים מחודש אפריל עד ספטמבר לצורך עמידה ביעדי האספקה בשנת 2018. למרות מצב מפלס הכינרת מחויב מרחב הצפון להגדלת כמויות אספקת מים לממלכת ירדן, למילוי מאגרי מי גולן, לאספקת מי כנרת לצרכני צפון הכנרת.
בשל המצב המתמשך מוצו "תוכניות המגירה" המקומיות אשר מופעלות בשלוש השנים האחרונות אשר מטרתן לעבור את העונה הקשה ולמזער את הנזקים לחקלאים. עיקר הפעילות מתרכזת בהפעלת תוכניות לטווח קצר וטווח ארוך מתוך הבנה כי "הבצורת הצפונית" הינו מצב שעלול להמשך.
הפעולות מתרכזות בארבעה אזורי מחסור עיקריים:
רמת הגולן - בעיות
- ירידה מתמשכת במפלסי המים בקידוחים אשר מהווים מקור מים יחיד למי שתייה לרמת הגולן (איזור מנותק).
- גידול באספקת מי כנרת לחקלאות עקב חוסר מילוי טבעי של מאגרי החקלאות, וכן הסטת קידוחים למערכת החקלאית במידת האפשר.
פתרונות לטווח קצר
- שמירה קפדנית על מפלסי קידוחי אלוני הבשן ומנצורה.
- ביצוע קידוחים חדשים, לאופקים חדשים (אלוני הבשן 3א', חרמונית 1).
- שדרוג מערכת השאיבה מהכנרת לגולן בזרוע כורסי אלעל – מוכנות לעונת 2018.
- הקמת מגדל קירור – להגברת הפקה מקידוחי מיצר.
פתרונות לטווח הארוך
- חיבור רמת הגולן למערכת הארצית.
- קידום קידוחים נוספים כחלק מתוכניות כלליות.
- שדרוג מערכת אספקת המים בצפון רמת הגולן.
גליל מערבי - בעיות
- פחיתה במילוי החוזר וירידה במפלסי המים בקידוחים.
- השבתת קידוחים קיימים עקב בעיות איכות מים.
- תוכניות בינוי מאסיביות באזור וביקושים רבים לתוספות מים.
- חוסר באיגום פרטי לכל גוש הקריות, גורם לדרישה לספיקות שעתיות גדולות שהמערכת האזורית מתקשה לספק.
- בעיות סטטוטוריות/משפטיות להשלמת פרויקט אשכול סומך שאמור לאפשר תגבור אספקת מים משמעותי מהמערכת הארצית.
פתרונות לטווח קצר
- מעקב קפדני אחר מפלסי הקידוחים.
- ביצוע קו סומך חיפה קטע א' בשנת 2018.
- אישור משרד הבריאות להפעלת קידוחים מושבתים.
- קידום השלמת קו סומך שפרעם שיאפשר חיבור האזור למערכת הארצית לכמויות המוגדלות
פתרונות לטווח הארוך
- ביצוע קידוחים חדשים ומיצוי מכסימאלי של פוטנציאל האקוויפר.
- הקמת מתקן התפלה גליל מערבי.
אצבע הגליל - בעיות
- ירידת מפלסים בקידוחים .
- עלית עכירות בהפעלה רציפה של קידוחי עינן.
פתרונות לטווח קצר
- תוכנית מגירה לתגבור ע"י התקנת משאבה מעמיעד לפילון.
- העמקה ושיקום קידוחים.
- קידוח שדה אליעזר 4 – קידוח שנפסל לשתייה ולאחר מהלך מול משרד הבריאות חזר לעבודה לאחר הפסקת השקיה בקולחין ברדיוס מגן של הקידוח.
- קידוח חולה 10 – בעקבות העמקת הקידוח הוגדלה הספיקה מ 100 מק"ש לכ 500 מק"ש.
- קידוח חולה 1 – העברת מי הקידוח אשר אינם ראויים לשתיה לתעלה המערבית להגדלת מצאי המים לחקלאות.
- קידוח חולה 11 - שילוב קידוח חולה 11 במערכת מי השתייה.
פתרונות לטווח הארוך
- ביצוע קידוחים חדשים.
- הזרמת מים מהמערכת הארצית למעלה הכנרת דרך מפעל כורזים.
בית שאן - בעיות
- ירידת מפלס בקידוח רוויה 1(קידוח מרכזי למי שתייה) וירידה כללית בכמויות המים באקוויפר המזין את קידוחי רוויה
- עליה במליחות הקידוחים בייחוד קידוח שוקק 1.
- היעדר הגיבוי למי שתייה בשדה קידוחי רוויה. אזור בית שאן הוא אזור מנותק מהמערכת הארצית.
- תהליך מתמשך של ירידת השפיעה במעיינות ועליית המליחות בהם.
פתרונות לטווח קצר
- הסבת קידוחי חקלאות למי שתייה (הסבה של קידוח רוויה 4 לצורך אספקה וגיבוי של שדה קידוחי רוויה).
- ביצוע קו מיהול באזור שוקק.
- הגדלת האיגום לעיר בית שאן באמצעות הקמת בריכת שלוחות.
- ביצוע קידוח חדש רוויה 8
פתרונות לטווח הארוך
- חיבור עמק בית שאן למערכת מצפון, הן לתגבור מהכנרת והן תגבור מהמערכת הארצית באמצעות חיבור מאזור התענכים – מוצג בתוכנית אב בית שאן שנמצאת לקראת אישור סופי.
- הסדרת מערכת האספקה על פי תכנית אזורית לבית שאן. התכנית עברה שיפוט וטרם התקבלו החלטות.
הפעלת תחנת קידוחי נחל עמוד למפעל כרמיאל
מנהל הפרויקט : איימן סלאמה
כתב: שובל בן טל
מפעל כרמיאל כולל את העיר כרמיאל ואת הישובים הסובבים אותה: בענה , סג'ור , מג'דל כרום , דיר אל אסד , רמה, עין אל אסד , נחף , בית ג'אן , סכנין (מערב), שזור, גילון , צורית , שעב , יובלים , שורשים ויעד.
אספקת המים לישובים אלה מתבססת על קידוחי מגד כרמים 1-4 (ספיקת כל קידוח כ 400 מק"ש) בתוספת אספקה מתחנת בירווה במערב היונקת מבריכות עכו 63+ מ' וסונקת לבריכת כרמיאל 357+ מ': 2 יחידות בספיקה משותפת של 700 מק"ש.
עקב משבר המים בצפון אנו עדים בשנתיים האחרונות לירידת מפלסים משמעותית בקידוחי מגד כרמים ומאחר וכך היה הכרח להגביר את השאיבה מכוון תחנת בירווה לכרמיאל. עד השנה יניקת תחנת בירווה הורכבה ממיהול של מי קידוחי הגליל המערבי. לנוכל המשבר הנ"ל הוגברה הפעלת תחנת חדרה צפונה ובעקבותיה הפעלת תחנת אפק צפונה,הגיעו ליניקת תחנת בירווה מי המערכת הארצית , ברובם מים מותפלים.
השינוי בתמהיל המים גרם לתופעת "מים אדומים" נרחבת בחלק מהישובים הנכללים במפעל ונדרש למצוא פיתרון מהיר לבעיה.
הרעיון שהוצע היה קידום הפעלת תחנת קידוחי נחל עמוד לטובת מפעל כרמיאל שהמשמעות ממהלך זה היא אספקת מי קידוחים לאזור כרמיאל והקטנת השאיבה מאזור בירווה של מי מערכת ארצית.
בתכנון המקורי , תחנת קידוחי נחל עמוד היונקת מבריכת קידוחי נחל עמוד 80+ מ' (נפח 10,000 מ"ק) אמורה הייתה לסנוק לבריכת חנניה ברום 320+ מ' ע"י 2 יחידות ומשם באמצעות תחנת שאיבה לבריכת כרמיאל 2 ברום 345+ מ'.
מקורות המים לתחנת קידוחי נחל עמוד: קידוחי כלנית 4,7 וקידוח נחל עמוד 1.
היות והקמת בריכת חנניה 320+ מ' ותחנת חנניה טרם הסתיימו , נבדקה האפשרות להפעיל יחידה אחת ישירות מתחנת קידוחי נחל עמוד לבריכת כרמיאל 2 ברום 345+ מ'.
הבדיקה עברה בהצלחה וסיום התחנה והפעלתה בוצע בנוהל מזורז ע"י עובדי שח"מ ומרחב צפון.
מתאריך 15/06/2017 התחנה מספקת 675 מק"ש באופן קבוע למפעל כרמיאל וכל המים המסופקים לצרכנים הינם מי קידוחים.
