מדינת ישראל חוותה בחודשים האחרונים (ינואר–אפריל) עצירת גשמים חסרת תקדים, עם יובש כה קיצוני בתקופה זאת של השנה, שלמעשה לא תועד מעולם. מאז אמצע דצמבר, עם שוך הסערה הגדולה, היובש מורגש בעיקר באזורים בהם ממוקמים מקורות המים הטבעיים הגדולים בצפון המדינה ובעיקר סביב אגן ההיקוות של הכנרת. בנוסף לכך, גם עונת הגשמים הקודמת (2012/13) הסתיימה מוקדם ומסוף ינואר 2013 לא ירדו גשמים כלל.
חשוב לציין כי ברוב אזורי הארץ כמות המשקעים הגיע לכ-83% מהממוצע הרב שנת בעוד באזור צפון הארץ כמות המשקעים עומדת על כ-55% מהממוצע הרב שנתי.

ברמת הגולן 27 יישובים חקלאיים, והוא אחד הזורים המגוונים מבחינה חקלאית, בשל השוני בגבהים לאורכו. היתרונות היחסיים של הגולן בתנאי אקלים, כמות משקעים גבוהה, לחות נמוכה ואדמת בזלת פורייה מיטיבים עם ענפי החקלאות השונים ומאפשרים לחקלאים לנתב משאבים טבעיים לתפוקות מרשימות.
בצפון רמת הגולן ישנם 4 כפרים דרוזים, כ-22 אלף תושבים המעבדים 21 אלף דונם של מטעים, באמצעות 21 אגודות מים.
החקלאות המסורתית הדרוזית באזור מתבססת אך ורק על מים הנשאבים ממאגר ברכת רם. הפרנסה העיקרית של הדרוזים היא החקלאות.

אזור רמת הגולן, המבוסס ברובו על חקלאות, הינו אזור אספקת מים סגור שנפגע בפועל. בשל השנה השחונה ומיעוט הגשמים אנו עדים למיעוט משמעותי במים שנכנסו למאגרי רמת הגולן.
מאגר ברכת רם מכיל כיום כ-3.2 מלמ"ק מים במקום כ-6.0 מלמ"ק בקירוב במועד זה בשנה רגילה, כך שמשבר המים לא פסח גם על אזור צפון הרמה.
החקלאות הדרוזית בצפון רמת הגולן, המבוססת ברובה על מאגר ברכת רם, צומצמה משמעותית - מכמות שנתית של כ-5 מלמ"ק לכמות שנתית של כ- 3.5 מלמ"ק בשל מחסור במים בברכה.
"מקורות" מתמודדת עם ניהול ניוד מים בעת משבר, מתוך אחריות והבנה של הצרכים של שני הצרכנים העיקריים באזור : מי גולן ואגודות המים הדרוזיות.

חברת "מקורות" זיהתה את המצב כבר בחודש ינואר והחלה בפעולות ממתנות אשר מטרתן היא למזער ולצמצם נזקים:

תגבור במי כנרת – מתוך אחריות והבנת הצורך בשנים שחונות במקור מים "חיצוני" לאזור רמת הגולן, ביצעה חברת "מקורות" עבודות שיקום בתחנות השואבות מי כנרת למאגרים ברמת הגולן.
חידוש תחנת מי גהה וכורסי - אספקת מים למאגרי דרום רמת הגולן מבוצעת בשתי דרגות שאיבה: תחנת כורסי, שיושבת על הכנרת, ותחנת מי גהה השואבת שאיבה שנייה. התחנות מהוות מקור מים משמעותי למי חקלאות בדרום רמת הגולן. חברת "מקורות" ביצעה השנה חידוש של לוחות חשמל ויחידות השאיבה הקיימות. כושר השאיבה מתחנת כורסי ומי גהה – כ-1,100 מק"ש.
חידוש תחנת האון – בשלב המיידי בוצע חידוש של המשאבות, לוח חשמל ותיקון קו סניקה. כושר השאיבה מתחנת האון – כ-200 מק"ש.
תגבור אספקת מים מהבניאס - הוספת יחידת שאיבה בתחנת בניאס לצורך תגבור כמויות המים לצריכה החקלאית של הדרוזים בצפון רמת הגולן. התחנה עובדת סביב השעון, ללא התחשבות בתעו"ז, כל עוד השפיעה בבניאס תאפשר שאיבה. כמות המים הנשאבים מהבניאס - כ-500 מק"ש.
העברת קידוחי מי שתייה לתגבור צריכה חקלאית - הקידוחים מנצורה 2 ומנצורה 5 וכן קידוח אלוני הבשן 5 הופנו לאספקת מים בעבור מי גולן ועובדים למילוי מאגר מרום גולן.
העברת צרכנות דרוזית ממי חקלאות למי שתייה - בוצעה העברה של חיבורי צרכן מאזור לחץ חרמונית לאזור לחץ אודם לצורך הקלה על הצרכנות סביב ברכת רם.
קידום קדיחת קידוח רם 11 - הקידוח אושר במסגרת תוכנית אספקת מים לדרוזים בצפון רמת הגולן ועתיד להיקדח החל מיולי 2014.
תוספת קידוחים בצפון רמת הגולן - במסגרת תוכנית כללית בצפון רמת הגולן תקדם "מקורות" הזמנות קידוחים חדשים בצפון רמת הגולן (מנצורה 8, אורטל 1, נמרוד, מג'דל שמס).
תוספת קידוחים במרכז רמת הגולן - קידוח נפח 1 כלול במסגרת תוכנית אספקת מים לקדמת צבי ועלייקה ומתוכנן להיקדח בשנת 2015.

למרות, ועל אף הפעולות המקדימות של חברת "מקורות", עדיין צפוי מחסור במי חקלאות באזור רמת הגולן, רשות המים הנחתה בחודש מרץ על קיצוץ של כ-15%.

צילום: גדי ווסרמן

הגדלת קו המים כנרת– בית שאן (קו כב"ש)

"מקורות" נערכת לביצוע החלטת הממשלה להגדלת כמות המים השנתית המסופקת לממלכת ירדן ב-50%, ומקדמת פרויקט שיעמוד ביעד אספקת מים של 75 מיליון מטר קוב מים בשנה.

קו המים הנוכחי שממנו מסופקים המים לממלכה הירדנית, קו כנרת-בית-שאן (קו כב"ש), הינו קו בקוטר "48 והוא מאפשר אספקת מים בכמות מוגבלת. קו זה לא יוכל לעמוד באספקת מים בהתאם לכמות המוגדלת שקבעה הממשלה. "רשות המים" אישרה "למקורות" להניח קו מים חדש בקוטר "64, שיחד עם הקו הקיים יוכלו לעמוד באספקת הכמויות הנדרשות. כן אושר שדרוג תחנת דגניה 1, הכולל החלפת ארבע יחידות השאיבה והתאמתן לספיקות הנדרשות. תוואי הקו החדש, באורך חמישה ק"מ, יספק מים לירדנים וימשיך לספק מים גם לחקלאי האזור.

בהמשך להחלטת הממשלה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה לאחרונה את בקשת "מקורות" לקבלת היתר להנחת הקו.

"מקורות" מספקת מים גם לרשות הפלשתינית. כמות המים שישראל התחייבה להעביר לרשות הפלשתינית במסגרת "הסכם המים" שנחתם בוושינגטון ב-1995, הינה כ-30 מיליון מטר קוב מים לשנה. לאורך השנים הלכו וגדלו כמויות המים שסיפקה ישראל באמצעות חברת "מקורות", מעבר לכמות שסוכמה. ב-5 השנים האחרונות סופקו למעלה מ-52 מיליון מטר קוב מים בשנה לרשות הפלשתינית (בשטחי יהודה ושומרון) ו-5 מיליון מטר קוב מים נוספים בשנה לרצועת עזה - כמעט פי שניים מהכמות שעליה סוכם. מים אלו מוזרמים מהמערכת הארצית של ישראל ואיכותם היא מהגבוהות בעולם, בהתאם לסטנדרטים הבין-לאומיים.

רקע - אספקת מים לממלכת ירדן

מפעל המים כנרת–בית שאן (כב"ש) הוקם בשנות ה-60 ושימש לאספקת מי לחקלאות ליישובי האזור. המפעל כולל את תחנת השאיבה דגניה 1, השואבת מים מהכנרת, את ברכת בית זרע בנפח איגום של 15,000 מ"ק ואת הקו הראשי - בקוטר "48 - המגיע עד יישובי עמק בית שאן. מאז חתימת הסכם השלום עם ירדן, באמצע שנות ה-90, משמש קו כב"ש גם להעברת מים מהכנרת לממלכת ירדן, דרך חיבור צרכן בברכת בית זרע. כיום מועברים בקו כ- 65 מיליון מטר קוב מים בשנה, מתוכם כ-50 מיליון לממלכת ירדן (בהתאם להסכמי השלום).

רקע - אספקת מים לרשות הפלסטינית

אקוויפר ההר הינו אקוויפר משותף, אשר נמצא גם מתחת לשטחי הרשות הפלשתינית בגדה המערבית. חלקו העיקרי של האקוויפר נמצא מתחת לשטח ישראל. אספקת המים מישראל לרשות הפלשתינית נקבעה במסגרת "הסכם המים", שנחתם בוושינגטון בשנת 1995 כחלק מהסכמי הביניים (הסכם אוסלו). במסגרת הסכם זה הכירה מדינת ישראל בזכויות המים של הפלשתינים בגדה המערבית ובצורך לפתח את מקורות המים, והוקמה ועדת מים משותפת לשני הצדדים - JWC (JOINT WATER COMMITEE). מעבר לכמויות המים המסופקות על ידי ישראל, גם הרשות הפלסטינית שואבת מים מהאקוויפר. מרביתם נצרכים על ידי הפלשתינים בגדה המערבית.

לתגובות, כתבו אלינו | שלח לחבר | הדפס |

Share |

דף הבית

כל הגליונות