מרחב הדרום

תפיסת שיטפונות

תמונות שצולמו במאגרי הערבה התיכונה, באירוע הגשם האחרון, אשר התרחש ב-9 במאי 2014.

המאגרים נועדו לקלוט מי שיטפונות והנפח הכולל שלהם הוא כ-4 מיליון מ"ק.

צילום: יובל פלאוט, מנהל אזור ערבה תיכונה

מנגנון להתפרצות נתונים אנלוגיים ביא"מ נגב מרכזי

ערך: אבי דגן - מנהל חדר בקרה, יא"מ נגב מרכזי

כלל הנתונים המועברים ממתקנים בשדה אל מרכז הבקרה של מערכת הפיקוד והבקרה מחולקים לשני סוגים:

•  נתונים דיסקרטיים - המתבטאים בשני מצבים מוגדרים (כן /לא) כגון מצבי פעולה, מצבי תקינות וכו' 
•  נתונים אנלוגיים - המתבטאים בכל ערך אפשרי מתחום הגדרתם, כגון ערכי ספיקות, לחצים, ריכוזים של כימיקלים וכו'

במערכת הפיקוד והבקרה, קיימות שתי שיטות להצגת מצבם העדכני של הנתונים במרכז הבקרה:

•  תשאול - יזום או מחזורי אוטומטי, כאשר הבקשה להתעדכן במצבם הנוכחי של הנתונים מגיעה ממרכז הבקרה
• התפרצות- כאשר היוזמה לעדכון הנתונים במרכז הבקרה באה ממתקן קצה של מערכת הפיקוד והבקרה בהתקיים תנאים מוגדרים מראש

מפאת המגבלות של ערוצי תקשורת (רוחב פס צר) המשמשים את מערכת הפיקוד והבקרה היום, ובעקבות חשש לזמינות של מערכת הפיקוד והבקרה  כולה, השתמשנו בשיטת ההתפרצות אך ורק עבור נתונים דיסקרטיים.
תמונות המצב אשר נוצרות במרכז הבקרה לפי שיטות העדכון הנ"ל, יוצרות אוסף של חתכים המתוזמנים לתשאול המחזורי (עשרות דקות), אך אינן מאפשרות לנתח את תהליכי המעבר או אירועי אספקה הנובעים מהתנהגות הצרכנים  או אירועי איכות המים, ואינה מאפשרת ליצור חתכים מתוזמנים הידראוליים או אחרים.

ביוזמה של יחידת אספקת המים ובשיתופם של מדור פיקוד ובקרה במחלקת הנדסת אחזקה, מחלקת אספקת המים ו"שח"מ מקורות ביצוע" - פותח, יושם והוטמע מנגנון להתפרצות נתונים אנלוגיים בשלושה מתקנים של יחידת אספקת המים באזור לחץ תקומה תפרח: תחנת משה שפירים ושפד"ן, צומת מגופים פטיש ובריכות תפרח.
 
המנגנון הנדון מאפשר לנטר בקצב גבוה, ברמה המקומית, את הנתונים האנלוגיים הנבחרים ולהעביר את ערכם העדכני אל מרכז הבקרה כאשר הם משתנים מעבר לספי סטייה מוגדרים, תוך שמירה על ניצול יעיל של ערוצי התקשורת.
 
כבר בימים הראשונים של השימוש במנגנון אותרה וטופלה תופעה של היווצרות הלם בעת הפעלה ודימום של תחנת משה שפד"ן, התאפשר מעקב אחר התפשטות עכירות בקו תקומה, והשתפרה משמעותית הבקרה על התנהגות המפלס של בריכות תפרח. כיום המנגנון מוטמע בכ–120 מתקנים בנגב מרכזי וביחידות אספקת המים במרחב הדרום ותועלתו, כאמור, הוכחה.

שימוש במערכות אלקטרוליזה להכלרת מי קידוחים בעיר אשקלון

ערך וצילם: אייל בן דוד, מהנדס איכות מים   אישר: אפרים פרקש, מהנדס איכות מים מרחבי

אספקת המים בעיר אשקלון מבוססת על מיהול של מים מותפלים במי קידוחים  מקומיים, שחלקם ממוקמים בתחומי העיר. הכלרת מי הקידוחים התבססה עד כה על מערכות הכלרה קונבנציונליות להכלרה באמצעות היפוכלוריט.
למערכות הכלרה באמצעות היפוכלוריט ישנם חסרונות בולטים: הן מותקנות בתחומי העיר עקב הצורך  לשנע חומ"ס (חומרים מסוכנים), הצורך לקבל היתר רעלים וסיבות בטיחותיות. בנוסף לכך קיימת בעיית פירוק הדרגתי של ההיפוכלוריט במיכל האחסון כתוצאה מזמן שהיית התמיסה במיכל.

כדי לייעל את אופן העבודה הוחלט על הסבת מערכות ההכלרה בקידוחי מי השתייה בתחומי העיר למערכות הכלרה אלקטרוליטיות (אלקטרו= חשמל,ליזיס= פירוק).
בתהליך האלקטרוליזה מועבר זרם חשמלי בין האנודה לבין הקטודה דרך המדיום האלקטרוליטי, המים.  על פני האלקטרודות מתרחשות ריאקציות כימיות:בסביבת הקתודה נוצרת סביבה בסיסית ונוצרים משקעי אבנית ומשקעי קשיות נוספים, בסביבת האנודה נוצרת סביבה חומצית ונוצר ההיפוכלוריט לצורותיו. מערכות אלקטרוליזה נחשבות כטכנולוגיה ירוקה ללא צורך בשינוע ובשימוש בחומ"ס ולכן אין צורך בהיתר רעלים. בשיטה זו, ייצור הכלור מתבצע באופן מיידי בחצר הקידוח ולכן אין פגיעה ביציבות הכלור לאורך הזמן. התחזוקה של מערכות אלו נמוכה בהשוואה למערכות ההכלרה הקונבנציונליות,הכוללות משאבות מינון, מיכל היפוכלוריט ומדידת מפלס.
במהלך השנה הקרובה מתוכנן באזור נגב צפוני, בשיתוף עם הנדסת איכות מים של המרחב, להסב שלוש מערכות הכלרה המותקנות בקידוחים בתחומי העיר אשקלון למערכות הכלרה בשיטת האלקטרוליזה. מערכות ההכלרה יותקנו בקידוחים "אשקלון 1", "אשקלון 2" ו"מגדל 4". 
בחודש הקרוב מתוכנן להפעיל בקידוח אשקלון 1 את מערכת ההכלרה האלקטרוליטית.

מתקן הכלרה אלקטרוליטי 

מכתב תודה