החזרת קידוח בירושלים לפעולה
כתב וצילם: שלומי קוסטליץ, מהנדס איכות מים
קידוח ירושלים 4 נמצא ב"גיא בן הינום" ומספק מים ישירות למערכת הפנימית של ירושלים.
הקידוח לא סיפק מים מאז 2009 בגלל בעיות אוויר במים.
אוויר במים יוצר קושי במדידת עכירות של המים, ומהווה גורם מפריע בקריאה מדויקת של מד המים (התקן לעכירות היא 1 NTU). מי הקידוח מסופקים ישירות לתוך מערכת המים הפנימית של ירושלים ולכן חשוב לוודא כי המים המסופקים הם באיכות מי שתייה. האוויר גם גרם לתלונות צרכנים פנימיים של חברת הגיחון.
כדי לפתור את הבעיה הוחלט לבצע ניסוי ולהקים שני מכלים בין הקידוח לבוסטר. מטרת המכלים היא להוריד את הלחץ ובכך לאפשר לאוויר הכלוא, להשתחרר בדומה לגזים המשתחררים מבקבוק מיץ מוגז. עלות הקמתם - 260,000 ₪
המכלים, אשר הונחו בשטח מאוד קטן וצפוף, מהווים למעשה ברֵכה להשוואת לחצים.
הצלחת הניסוי מתבטאת במספר מישורים: החזרת קידוח לאספקה, כמקור מים במרכז ירושלים, קידוח אשר מאפשר אספקת מים בחירום, כמו גם חיסכון אנרגטי של 1380 ₪ ליום.
הדרך עד להפעלת הקידוח הייתה מורכבת וכללה עבודת צנרת קשה בשטח מצומצם, כמו גם טיפול מול גורמים שונים לקבלת אישור ממשרד הבריאות, הנחיות רשות המים למיגון בשטח בעייתי , תיאום מול רשות הטבע והגנים על הקמת מכלים בתוך שטח של גן לאומי, הסדרת ניקוז בצורה שלא תפגע בכביש והסכמת הרשות לשעת חירום לפינוי דיזל גנרטור. לשמחתנו הניסוי הצליח והקידוח מספק מים לשתייה באיכות טובה מאוד.
מתקנים פוטו וולטאיים על גבי ברֵכות
כתב: ניצן בן-מוחה - מהנדס חשמל בכיר, ויוחאי רגב - מנהל הפרויקט
צילום: יוחאי רגב ו"אמן סאן סולאר"
במסגרת הרצון ליצר חשמל ירוק ולהקטין עלויות אנרגיה התקבלה במרחב המרכז החלטה להתקין פאנלים פוטו-וולטאים על גבי ברֵכות.
כך יצא לדרך פרויקט שביצועו הוגבל לפרק זמן קצר של חצי שנה (על מנת לקבל היתר וסבסוד מצד המדינה המערכת אמורה לעבוד תוך הזמן המוקצב) - בין חודש יוני 2012 לנובמבר 2012.
האתרים שנבחרו היו 4 ברֵכות: כסלון, שואבה, הלר ומתיתיהו.
העבודה בוצעה ע"י קבלני חוץ (חברת סולאר פאוור וחברת אמן-סאן-סולארו), בליווי של עובדי המרחב: יוחאי רגב - מנהל הפרויקט, ניצן בן מוחה - מהנדס חשמל, בני גדלביץ' - פיקוח, בוריס גוגלב - מהנדס אזרחי, אוריה גלעד - מהנדס בטיחות וגיל גירוסקופ - מהנדס אלקטרוניקה, ובליווי יחידת החשמלאים, בראשותו של שרון עמרם
עלות המתקנים כחצי מיליון ₪ לכל ברֵכה.
כושר הייצור של כל מערכת בברֵכות הלר שואבה וכסלון הוא 50 קילוואט ובברֵכת מתיתיהו - 15 קילוואט.
הפאנלים הפרושים על גבי גג הברֵכה קולטים את אור השמש והופכים אותו לאנרגיה חשמלית' המוזרמת לממירים. משם החשמל זורם לצריכה במתקנים של "מקורות" והעודפים מוזרמים אל רשת החשמל הארצית.
הפרויקט הסתיים בהצלחה במסגרת הזמן הקצרה שניתנה לו.
מכתבי תודה
